Matan Cohen’s Post

לקשקושי ״אי אפשר להרוג רעיון״ התייחסתי כבר בראשית המלחמה. בוודאי שאפשר. האנושות הכחידה הרבה מאוד רעיונות במשך ההיסטוריה. ״אז אי אפשר להכחיד רעיון במלחמה״. שוב, ברור שאפשר. אדרבא, הפסד במלחמה הוא אמצעי מרכזי להכחדת הרעיון של הצד המפסיד. כשרעיון מוביל להרס וחורבן, יש נטייה אנושית טבעית לתהות שמא זה לא היה רעיון כל כך טוב. (נכון, צריך בסוף שיהיה רעיון חלופי לרעיון שקורס, אבל עצם ההפסד במלחמה פותח את הפתח לכניסתו של רעיון חדש). ‏כבר שנים שאני נואשת מול הזלזול הן בממשלה והן בצבא בעוצמתה של האידיאולוגיה הפלסטינית, שלא רק שהיא בנויה על שלילת הציונות, היא עושה זאת כבר מאה שנים בעזרת תמיכה של כל גורם אנטישמי ואנטי-ציוני מגרמניה הנאצית, לפאן-ערביות, לברית המועצות לאיראן. אנחנו לא מוכנים לכבד את המחויבות המתמשכת של הערבים הפלסטינים לחיסולה של הריבונות היהודית, והזלזול הזה הוא שוב ושוב בעוכרנו. ‏הפלישה, הכיבוש והטבח שביצע צבא עזה ב 7 באוקטובר נועדו יותר מכל להרוג רעיון - את הרעיון שהיהודים יכולים לקיים מדינה ריבונית במולדתם ההיסטורית - וזאת באמצעות נעיצת פגיון בלב סיבת קיומה של מדינת ישראל, שהיהודים יכולים להתקיים כבטוחים, שווים, ריבוניים, חופשיים ואדונים לעצמם במולדתם ההיסטורית. ‏רבים מאיתנו תקועים במחשבה העקומה שהמלחמה הנוכחית היא נגד 30,000 רוצחים מיומנים של החמאס. אותם רוצחים עשו מה שעשו בשם הרעיון המלהיב שהם יהיו אלה שיובילו את המדינה היהודית לכליונה, ובכך יוכיחו באמצעות השראה לאחרים כי דרכם היא הצודקת והנכונה. זו הסיבה שהדרישה של חמאס לשחרור החטופים מן היום הראשון - והסיבה שהם נחטפו מלכתחילה - היא להוות תעודת ביטוח וערבות לניצחון החמאס. ‏אם כבר, לב ליבה של המלחמה הזו היא מלחמה על רעיונות. לכן, דווקא הגדרת מטרות המלחמה באופן כל כך מוגבל מובילה אותנו להפסד, כי אם המלחמה היא רק נגד 30,000 רוצחים מיומנים, אז אנחנו נדרשים לתת אספקה לאויב בזמן מלחמה, ולשלוח את החיילים שלנו להלחם כאילו לאותם אלפי רוצחים מיומנים אין בדל קשר לעזה או לאידיאולוגיה הפלסטינית השוללת את הציונות בכללה. ‏דווקא עומק הברוטליות של הפלישה, הטבח והכיבוש של ה 7 באוקטובר, היו צריכים להוביל את ישראל להכריז שהיא לא נכנסת לעוד סבב, אלא נלחמת כדי להביא לסיום את מלחמת מאה השנים הערבית פלסטינית כנגד הריבונות היהודית. הגדרה כזו היתה כוללת פעולה לתבוסה צבאית של צבא עזה יחד עם ויותר בדגש על פעילות דיפלומטית ומדינית לייבוש מקורות התדלוק של מלחמת מאה השנים, מאונר״א ועד קטר, תוך הדגשה ברורה שכפי שהאויבים שלנו מנהלים מלחמת חורמה בשלל חזיתות ואמצעים כנגד ריבונות יהודית, אנחנו פועלים להביס את הרעיון שהריבונות היהודית היא נטע זר וזמני באיזור. ‏אם אנחנו לא נלחמים כאן בעד הרעיון הציוני ונגד האובססיה האנטי-ציונית, אז על מה בעצם אנחנו נלחמים?

האם אתר החברה באמת מסביר מה המוצר שלכם? עברו רגע על האתר שלכם, אך הפעם בעיניים ביקורתיות יותר ולא בעיניים של מי שמאוהבים באתר :) האם אתם אומרים מה החברה שלכם עושה בצורה פשוטה וברורה ומבינים איזה מוצר יש לכם ואיזו בעיה הוא פותר? או... שאתם מדברים על תוצאות כלליות וחזון רחב מדי שאף אחד לא מבין חוץ מכם ואנשי הפרודקט? אם הלקוח/ה לא מבינים תוך שניות מה המוצר שלכם עושה, למה שהם ימשיכו לקרוא? טיפ שלי: ודאו שהאתר שלכם עונה על שלוש שאלות פשוטות: 👈 מה המוצר? 👈 למי הוא מיועד? 👈 איזה בעיה הוא פותר? ככל שתהיו ברורים יותר, כך הסיכוי שהקהל יתחבר ויבין למה הוא צריך אתכם יעלה. 📢 מצאתם ערך? שתפו! רוצים עוד טיפים לשיווק אפקטיבי? עקבו אחריי לעוד תובנות. ואם אתם רוצים לשוחח על איך להפוך את המסר השיווקי שלכם לברור ואפקטיבי יותר, אני כאן. בואו נקבע שיחה ונראה איך אפשר להפוך רעיונות לתוצאות 📊➡💰 #marketing #cmo #tip #money

***פודקאסט הפמ״מיה, פרק מס׳6: איך לככב במשימת בית*** איך לעשות משימת בית ולהשאר בחיים? אבל בעיקר איך לככב בה ולקבל את העבודה הנכספת. הכניסה לתפקידי הייטק עוברת (ברובה) במשימת בית. זה גם הנושא מספר אחת בבקשות לעזרה / תמיכה / הכוונה בקהילה שלנו. שאלות כמו איך לגשת, למה התכוונו, למה מצפים, איך להציג ועוד. משימות בית זה נושא רגיש. בין הידיעה שמדובר בשלב הקריטי והממפה ביותר, לבין תחושת ניצול על היותך עובד בחינם בזמנך הפנוי טרם קבלתך לתפקיד והעובדה שלרוב זה לא תחום בזמן קצוב (וקצר) ועלול להפלות בין אנשים שונים בשלבי חיים שונים (מועסקים, מובטלים, בעלי משפחה). וזה קשה, קשה ששופטים אתכם ומגדירים את היכולות שלכם דרך מטלה אחת ספציפית, המשימה לא תמיד מובנת, לא ברור מה רוצים ממכם ואיך מצופה מכם לגשת לזה, כמה זמן להשקיע, ואיך לעזאזל עושים את זה בזמן שעובדים בעבודה הנוכחית, תוך כדי משימות בית נוספות והחיים עצמם - ילדים, חברים, משפחה.. אז האם יש תשובה אחת נכונה כשמדובר במשימת בית? בהחלט לא. מה שכן יש זו מתולוגיה ״נכונה״ ודברים שמומלץ, בו שוחחתי עם דורית טורפז, יחד עברנו בעצמנו ובדקנו מעל 150 משימות בית בחברות מובילות כמו וויקס, איירונסורס, מאנדיי, אפספלייר, טבולה ועוד. יצרנו מורה נבוכים לנושא, פרק מקיף ויסודי על איך לככב במשימת בית. מוזמנים להאזין, לשתף אותנו כאן בתגובות בחוויה שלכם במשימות בית, כי צרת רבים חצי נחמה. Dorit Turpaz Topaz Eitan Jonathan Maimon Yair Ronen Wix AppsFlyer Unity monday.com Taboola

השבוע התקיים הטורניר השנתי של מתאבקי האצבעות בגרמניה, ספורט עתיק יומין ומופרך לחלוטין לכל מי שלא נולד באזורים מאוד ספציפים לאורך האלפים. לפני עשרות שנים זו היתה דרך מוכרת להכרעת ויכוחים, היום מדובר בספורט פורמלי שעבר סטנדרטיזציה, עם חוקים וכללים ברורים — דמיינו אלף אנשים שותים בירה, מקשיבים למוזיקה בווארית מסורתית וצופים בשני אנשים שנמצאים משני עברי השולחן כשטבעת עור כרוכה סביב אחת האצבעות שלהם ויש להם מטרה אחת ברורה: למשוך את היריב כל כך חזק באמצעות אצבע אחת עד שיעבור לצד השני של השולחן. 150 התמודדו בתחרות, גברים בגילאים 15 עד 70, כל אחד יכול לבחור אצבע אחת חוץ מהאגודל, כי זו כבר רמאות - מרבית המתחרים משתמשים באמה (האצבע האמצעית) — בגרמניה, אוסטריה, דנמרק, שוודיה, פינלנד ונורבגיה יש אנשים שמתאמנים במשך שבועות וחודשים כדי להתחרות במשיכת אצבעות והם ממש טובים בזה. הם זוכים לתרועות מצד מאות אנשים שצופים בהם, הם אישיות לעשות איתה סלפי בעיירות מסויימות — אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של סקוט אדמס, המאייר המבריק שיצר את דילברט, פגש אותי מספר פעמים לאורך החיים וגרם לי להרהר לא מעט בנוגע לדרך שבה אנחנו מעריכים או מדוייק יותר לומר: פחות מעריכים את עצמנו: ״כל אחד מאיתנו יכול להתברג במקומות הראשונים ב-25% מהתחומים שאנחנו עוסקים בהם עם מעט השקעה ומאמץ. במקרה שלי, אני מאייר קצת יותר טוב מרוב האנשים סביבי, אבל אני רחוק מלהיות אמן. אני גם לא מצחיק יותר מרוב הקומיקאים שאני מכיר, אבל כן מצחיק יותר מרוב האנשים. היתרון היחסי שלי הוא שמעט אנשים מצחיקים כמוני אבל גם יודעים לאייר כמוני. השילוב של שני המרכיבים האלו יחד עם הניסיון העסקי שלי כבר מציבים אותי במקום אחר לחלוטין ביחס למרבית המאיירים״ — כל אחד יכול לתפוס את המקומות הראשונים בתחום מספיק צר ונישתי שבו הוא מחזיק בידע ויכולות ייחודים ואם משכילים לאתר את הנישה הזו, לדייק אותה ולהתמחות בה - אפשר להתפוצץ — (הציטוט השני האהוב עלי של אדמס מדויק להפליא לתקופה הזו: ״אני נוטה להפגין חשדנות כלפי כל אדם שמביע דעה נחרצת על נושא מורכב״) — #Fingerhakeln #Scottadams #dilbert

הפרק האחרון של פודקסט הפמ״מיה נקרא ״פמ״מים ומנהלי מוצר מסרבים להיות אויבים. אז קבלו עצה כללית למערכות יחסים מקצועיות, ובעצם לחיים עצמם - אין דבר שמחבר קבוצת אנשים יותר חזק מאשר אויב חיצוני. אי לכך ובהתאם לזאת, הדרך הטובה ביותר לייצר חיבוריות וברית בין פמ״מים למנהלי מוצר היא לא כשזו מגיעה כהוראה מלמעלה, משל הגננת הכריחה אתכם לשחק יחד בקוביות. אלא דווקא תחושה פרטיזנית של שניכם ״נגד״ ההנהלה, או הפיתוח, או דו״ח אנליסטים - אז המוטיבציה לשתף פעולה ולייצר משהו שיוכיח את הערך המשותף של שניכם עולה פלאים. וכל החשדנות האינהרנטית בין שתי הדיסיפלינות מפנה את מקומה, וכל צד נותן ספייס לחוזקות של השני בלי התחשבות יתרה בטייטלים ותחומי אחריות. את השיעור הזה למדנו Tamar Shen Orr ואני כל אחד בנפרד ועל אחת כמה וכמה ביחד כשהובלנו השקות של קווי מוצר חדשים באלמנטור, והתאמנו לא מעט על הטנגו הזה לפני שהפסקנו לדרוך אחד לשניה על האצבעות. עוד על איך בדיוק ניגשנו לשיתוף הפעולה בפרק 9 של הפודקסט. לינק בתגובה הראשונה. תודה לחברי פודקסט הפמ״מיה היקרים לי מאוד: Oryan Aviner Topaz Eitan Yair Ronen

למה המומחים הכי גדולים לא יודעים 🌻ללמד טוב?🌻 מומחים רבים מתקשים ללמד טוב ומתברר שיש בזה משהו טבעי. לנשים וגברים בעלי מומחיות בתוכן מסוים, יש מבני ידע עמוקים שנבנו במשך שנים. הם כל כך מנוסים בתחומי המומחיות שלהם שהם שכחו איך זה לחשוב כמו טירון. הידע שלהם הוא אוטומטי והם משתמשים בו בלי לחשוב כיצד הם משתמשים בו. לכן, כשהם מנסים להסביר מה הם עושים, למשל כשמבקשים מהם ללמד, הם עלולים להשמיט רכיבים יסודיים ושלבים קריטיים בעולם התוכן שהם כל כך מכירים. התופעה הזו נחקרה רבות לאורך השנים ומכונה "קללת המומחיות". היא מבטאת את הקושי של מומחה להסביר משהו לאלו שאינם מומחים. מומחה הלמידה הארגונית ויל טהלהיימר מסביר (היטב) שה"קללה" הזו לא מסתכמת בהסבר לא ברור אלא גם באשליה של המומחה או המומחית שמה שהם לימדו היה ברור לצד השני. על פי המחקרים שמופיעים בפרסום מתוך הספר החדש שלו, מומחים מעריכים יתר על המידה עד כמה הבינו אותם ולא מבחינים כשהם הותירו קהל לומדים מבולבל. אם מדובר באנשי סמכות (מומחים הם לרוב כאלו), אז גם הלומדים לא ימהרו לשאול שאלות ולהפגין את חוסר ההבנה שלהם בפומבי. מובן שלא כל המומחות והמומחים הם כאלו, אך היקף התופעה הוא אחת הסיבות הטובות לקיומם של מפתחי למידה ומומחי למידה. המפגש בין מומחה תוכן למומחה למידה הוא זה שמאפשר בניית תהליך שיבטיח למידה ברורה ולא מעמיסה, הבנייה לוגית של התוכן, שילוב שאלות ואתגרים, חזרה על דגשים מרכזיים ויצירת חוויה ששומרת על לומדים מעורבים וקשובים. יתרון נוסף בעבודה המשותפת הוא חיסכון בזמן. מומחי התוכן הם אנשים עסוקים ופיתוח למידה מיטבית דורש זמן והשקעה, ברוב המקרים יהיה נכון יותר לפנות את מירב הזמן של מומחה התוכן לעשייה המקצועית שלו ולאפשר למומחה הלמידה לפתח את התוכן ביחד איתו. הקישור למאמר המלא בתגובה הראשונה. #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

הודעת ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה): אנו המומים וכואבים את רציחתם בדם קר של החטופים, בהם גם סטודנטים במוסדות השונים, ומחבקים את בני משפחותיהם. אנו זוכרים את המחיר הכבד ששילמו בחייהם, סטודנטים וסטודנטיות, פרחי האקדמיה ודור העתיד של ישראל. נמשיך לחבק ולחזק את הסטודנטים המשרתים, במיוחד את אלה שנפצעו בגוף ובנפש במהלך שירותם. אנו קוראים לממשלת ישראל להציב את שחרור החטופים כמשימה הלאומית העליונה לעת הזאת - פדיון שבויים הינו ערך ומצווה. הוא קודם לכל ביהדות ובכל חברה אנושית. אם ניתנה לנו ההזדמנות להציל נפש אחת, כאילו קיימנו עולם ומלואו. אנו מתמודדים עם אויב אכזרי ותאב דם, אך מצוות שחרור החטופים, גם במחירים קשים בטווח הקצר, איננה סותרת את חיסול החמאס כישות טרוריסטית בטווח הארוך.

האם המוצר שלכם 'שמיש' או לא? נתחיל במיסקונפציה שקיימת הרבה בשוק - שמישות היא לא תוספת, היא ליבת ההצלחה של המוצר. שימושיות היא חלק הינהרנטי מפיתוח המוצר, מעבודת ה-product השוטפת, והיא אחד המרכיבים הקריטיים בהצלחת המוצר. לגבי השאלה שבטח עולה אצלכם - מתי צריך להתחיל להתייחס לנושא השמישות בתהליך פיתוח המוצר?  כמה שיותר מוקדם. ברגע שיש לכם גרסת בטא או אפילו אבטיפוס, זה הזמן להתחיל לבדוק איך המשתמשים מתמודדים איתו. ההבנה והמדידה של דאטה מיוזרים אמיתיים עוד בשלב מוקדם, יחסכו לכם הרבה בהמשך ויאפשרו ביצוע התאמות קריטיות לפני שהמוצר יגיע לשוק הרחב (ולפני שתשקיעו מיליוני דולרים בפיתוח מוצר לא שמיש). איך בפועל מתחילים לבדוק ולשפר את השימושיות של המוצר שלכם? 📌מדידת השימושיות הצעד הראשון הוא להבין איפה המוצר שלכם עומד היום. יש מאות כלים טכנולוגיים שאפשר להשתמש בהם כדי לקבל מפות חום, הקלטות משתמשים (Session Recordings), מעקב אחר שגיאות, מדדי מעורבות וניתוח זרימת משתמשים. המידע שתקבלו יאפשר לכם לעקוב אחרי התנהגות אמיתית של משתמשים במוצר. 📌ביצוע בדיקות שמישות אל תסתמכו רק על נתונים. חשוב להבין בזמן אמת אם המוצר קל לשימוש או יוצא תסכול ופערים ביכולת להשתמש בו בצורה שוטפת. לכן, בצעו בעצמכם בדיקות שמישות מול משתמשים אמיתיים ותנתחו בזמן אמת את ההתנהלות שלהם בזמן השימוש. זה השלב שבו תבינו האם המוצר שלכם קל לשימוש או שהמשתמשים שלכם נאבקים להבין אותו. צפייה ישירה בשימוש שלהם במערכת תחשוף בעיות שלא הייתם מודעים להן. 📌שיפורים קטנים, השפעה גדולה הרבה פעמים אנחנו מתאהבים במערכת שבנינו, בפונקציונאליות שלה ובדרך בה היא בנויה. אז אולי תצטרכו לוותר על איזה כפתור שחלמתם עליו בלילה או פי'צר שהייתם בטוחים שהוא מהפכני אבל אף אחד מהמשתמשים לא הבין איך להשתמש בו… לעיתים קרובות הדברים הקטנים והשינויים המינוריים בממשק יכולים לעשות המון הבדל. שינוי מיקום כפתור, תיקון טקסטים לא ברורים, או הוספת שלב הדרכה קצרה יכולים לשפר משמעותית את השימושיות. 📌בקרה ושיפור מתמשך שיפור שימושיות הוא תהליך בלתי נגמר. אין שלב שאנחנו מגיעים למוצר מוגמר סופי וחד משמעי, התהליך והלמידה ממשיכים כל עוד המוצר קיים ואנחנו מצפים שיהיו משתמשים שישתמשו (ויהנו) ממנו 🙂 לכן ההמלצה שלי, היא לבנות שגרות בדיקה - מה בדיוק בודקים? באיזה אינטרוולים? מה הממשק מול צוות הפיתוח\product? מי אמון על השימושיות מבין המחלקות? לא משנה כמה המוצר שלכם טוב מבחינה טכנולוגית – אם הוא לא קל ונוח לשימוש, יוזרים ינטשו אותו לטובת אלטרנטיבות אחרות בשוק (גם אם הן פחות מתוחכמות טכנולוגית). 

אתמול יצאנו להצגה. כבר היינו בדלת ואז בחיר ליבי נזכר שהוא לא עשה את הסיבוב למעלה לוודא שאף אחד לא שכח את המזגן דולק בחדר. עולה למעלה ויורד בקצב רגיל למדיי. ואז אני מתבוננת פנימה להבין למה זה מכעיס אותי. ואז הבנתי שאם הוא היה עושה את הכל בדיוק באותה מהירות אבל רץ תוך כדי (נכון זה לא הגיוני שאם הוא היה רץ זה היה באותו הקצב אבל תזרמו) או מראה סממני לחץ מזה שאני ממתינה ליד הדלת, זה לא היה מרגיז אותי. ואני מכירה את הנתונים. מחקרים מראים שלעשות דברים לאט חוסך הרבה זמן אחר-כך. סבבה אבל זה כלל לא העניין פה. זה הזכיר לי את תוצאות המחקר שעשינו לאנשי IT בחברות הייטק. מה שהגרפים בתמונה מראים זה שכל עוד האדם הראה השתדלות וניסה לפתור להם את הבעיה, שביעות הרצון שלהם הייתה יותר גבוהה מאשר במקרים בהם הבעיה נפתרה. למה? כי בשורה התחתונה הדבר הכי חשוב לנו - זה להרגיש שרואים אותנו. בדוקטורט שלי הראיתי שאם אדם מקבל סכום כסף מסוים, נניח 40 שקלים מאדם אחר לעומת אדם שקיבל 40 שקלים אחרי שהוא פנה בבקשה לאדם השני, שביעות הרצון שלו הרבה יותר גבוהה - כי הוא הרגיש שהייתה לו השפעה על הפעולה. הארבעים שקלים הרבה יותר משמחים אם מישהו ראה אותנו בדרך ויש לנו תחושה שהוא שינה את ההתנהגות שלו עבורנו, מאשר אם הוא מראש תכנן לתת לנו 40 שקלים והוא היה נותן אותם גם לכל אחד אחר. השתדלות מראה לנו שמישהו מתאמץ בשבילנו, שאנחנו חשובים, שיש לנו ערך. לכן ההשתדלות הרבה יותר משמעותית מפיתרון הבעיה עצמה. בגרף אתם רואים את מידת הטיפול בבעיה לעומת מידת ההשתדלות - על שביעות רצון הלקוח. ככל שהמאמץ והאכפתיות שהושקעו בטיפול בלקוח עולים, כך גם עולה שביעות הרצון והנאמנות, יותר מאשר כאשר הבעיה נפתרת בפועל. ואם אתם רוצים להבין את הלקוחות שלכם לעומק - ההרשמה לקורס חווית לקוח שמתחיל בעוד שבוע בדיוק עומדת להיסגר - אז זה הזמן :) https://lnkd.in/d3GszDwT

ספויילר - שנה חדשה, אתר חדש 🍎 🍯 אבל לפני כן, אי אפשר ללא הקדמה קצרה. בכל פעם שנכנסתי לתפקיד שבו הייתי צריך לבנות תוכנית שותפים, הבנתי שעליי לפעול במהירות גדולה יותר מהפעם הקודמת. וכמו רובנו, אין לנו את הלוקסוס לבזבז זמן על ניסויים וטעויות, אז התחלתי לחפש עזרה בחוץ - מישהו שיכוון אותי, יקצר לי את הדרך, ויעזור להפוך את החברות שאני עובד עבורן לסיפור הצלחה אמיתי שיפרוץ לשווקים בינלאומיים דרך שותפויות עסקיות חזקות. הבעיה הייתה שלא הצלחתי למצוא שום חברה שתיתן לי את המענה שאני צריך. אז החלטתי לקחת את זה לידיים שלי ולבנות בעצמי את מה שהיה חסר לי - והנגשתי את כל השירותים הללו לשוק הישראלי, כדי שגם כאן נוכל להצליח ולצמוח דרך שותפויות מנצחות. Partner-Now היא חברת ייעוץ שמנסה להפוך את כל הכאוס הזה למשהו הגיוני מתוך תפיסה ברורה: השותפויות הנכונות הן המפתח לשינוי עסקי אמיתי, והופכות פוטנציאל לביצועים מרשימים. בחרתי (עם עזרה של חבר טוב) את השם כדי להדגיש את המחויבות שלנו לתוצאות מהירות ומשמעותיות בעולם בו אנו פועלים, מכיוון שללא שותפים אין באמת תוחלת לאף סטארטאפ או חברה עם מוצר כלשהו. אנחנו ב-Partner-Now מאמינים שהזמן הנכון לשותפויות חזקות הוא עכשיו. המשימה שלנו היא להוביל את הצמיחה של סטארטאפים וחברות בצמיחה דרך תוכניות שותפים מותאמות שמביאות תוצאות אמיתיות. 🌍🤝. בשנים האחרונות יצרתי מעל 1,000 שותפויות (כן, אני עדיין מופתע מזה), פתחתי מלא דלתות 🚀, ואני עדיין לא מתחרט. מה באמת מניע אותי? לראות סטארטאפים מצליחים בזכות השותפויות הנכונות. ובעיקר – לדעת שהכל אפשרי כשיש לך את השותפים הנכונים (וגם קצת מזל). הנה מעט מהאתגרים שאנחנו עוזרים לסטארטאפים להתמודד איתם: ⚡ איך להיכנס לשווקים בינלאומיים (בלי לאבד את השפיות) ⚡ איך למצוא את השותפים הכי טובים (ולשרוד לספר על זה) ⚡ איך לבנות תוכנית שותפים שבאמת מביאה תוצאות לאורך זמן (ואולי גם (הכנסות) הנה החלק הכי חשוב: סוף סוף אנחנו משיקים את האתר החדש שלנו! 🥳💻 והאמת? הוא יצא לא רע בכלל, בעיקר בזכות -Ben Hen שעשה פה עבודה מעולה 🌐✨. כמובן ששום דבר מזה לא היה אפשרי בלי הלקוחות המדהימים שלי, בלי השותפים שנתנו לי את רשת הביטחון והדחיפה שהיה קצת קשה, ואת החברים שידעו להכניס מילה טובה למרות שלחלקם היה ספק שכל הדבר הזה לא יצלח. מוזמנים להציץ בלינק בביו ולשלוח לנו את כל הפידבק שיש לכם – כן, גם אם יש לכם הערות (אנחנו מוכנים לזה).