Sharon Viente’s Post

להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים זה אומר להמשיך כל הזמן לשאוף ליותר. בדיוק בגלל זה ביצענו השבוע פיילוט חדשני שמשלב הייטק עם עבודות הקמת התשתיות בשח"מ ופותח עבורנו אפשרויות חדשות. בקידוח שמבצעת יחידת הקידוחים באתר קידוח קקון עובדים הצוותים על קידוח לעומק של מעל 1,000 מטר ונעשה שימוש בציוד כבר מאוד. בהובלת מנכ"ל החברה בפועל, ודים זמוירו Vadim Zmoiro התקבלה ההנחיה להכניס טכנולוגיות הייטק מתקדמות למערכות הקידוח לצורך ניטור לעומק הקידוח. ודים גם אפיין את המערכת הראשונית והשבוע הותקנה באתר קידוח קקון 1 מערכת אשר קולטת ומשדרת בזמן אמת פרמטריים קריטיים של מכונות קידוח. למקדח שיורד לבטן האדמה מחוברים סנסורים רגישים אשר מעבירים בזמן אמת עדכונים מבטן האדמה לגבי עומק, שכבות, אחוז הסטייה ועוד. אבל זה לא הכל! המערכת יכולה לזהות מראש תקלות שאמורות לקרות ולייעל את תחזוקת והפעלת יחידת הקידוח. הפיילוט בראשית דרכו אבל כבר עכשיו ניכר כי מדובר בהצלחה משמעותית לחברה שתבטיח ששח"מ תמשיך להוביל ושמור על מקצוענות לא מתפשרת. תודה לניקו קרפין Niko Karpin מפיקוד ובקרה ולטיימור אבסוב מנהל יחידת הקידוחים שתרמו להצלחה ומלווים את המשך הפיילוט באופן אישי. 🙏

  הפסקת הקפה במשרד נתפסת בתור רגע של ניקוי ראש והפוגה בתוך שגרת העבודה והעומס היומיומי. אבל בפועל עבור העובדים, וגם עבור הארגון, מדובר בהרבה יותר מזה. אינטל, החליטה השבוע לדרוש מעובדיה לשלם עבור כוס הקפה הזו, החלטה שטומנת בחובה חוסר מודעות והעדר חיבור רגשי לרגשות, לצרכים ולרצונות של עובדיה. כשמתייחסים לכוס הקפה כמוצר בעל ערך נומינלי ולא כחוויה כוללת שבצידה ערכים ותועלות רבות לעובדים ולארגון גם יחד, עלולים להחמיץ את ההשפעה הגדולה שכוס הקפה הזו יוצרת בארגון. כמה בעיות נפתרו 'על כוס קפה'? כמה קשרים וחיבורים נוצרו בין אנשים שונים בארגון? הרגעים הקטנים האלו, שמאפשרים נטוורקינג ושיח אישי, כמו גם הפסקה מבורכת ואיתחול מחדש אם תרצו, מחזקים את התרבות הארגונית הרבה יותר ממה שנראה לעין. הם מעניקים תחושה של תמיכה ושל אכפתיות מצד הארגון, מעשירים את שיתופי הפעולה בין עובדים ומעודדים גמישות ופתיחות לרעיונות. כשארגון פועל במוד של אינטליגנציה רגשית ארגונית (OEI) גבוהה, הוא מבין שתחושת השייכות והחיבור הללו אינן מותרות – הן הכרח להצלחתו. השינוי המהותי אינו רק הכסף שנחסך במכונות קפה, אלא איך החיסכון הזה מתורגם למורל, למחויבות רגשית לארגון ולערכיו, ולתחושת הערך והנראות של העובדים. קפה, עוגיות ופינות ישיבה נעימות הם סמלים פשוטים, אך דווקא באמצעותם ארגון משדר לעובדים שהוא מעריך אותם ושחשוב לו ליצור סביבה שתומכת בהם לא רק כעובדים, אלא גם כבני אדם. השיח הבלתי פורמלי, המפגשים הבלתי אמצעיים האלו בשעות הבוקר או בשעות אחר הצהריים בפינת הקפה, הפאוזה הלגיטימית שמאפשרת נשימה עמוקה וחיבור רגשי וחברתי, אלו הם בדיוק הרגעים בהם נבנים הקשרים שמחזיקים את הארגון מבפנים וגם כלפי חוץ. ארגון בעל אינטליגנציה רגשית ארגונית גבוהה, מבין זאת ויודע שאי אפשר לוותר על אותם "פינוקים קטנים" מבלי להפסיד בגדול – ביכולת שלו ליצור תרבות ארגונית תומכת ואוהדת, עם סביבת עבודה מעצימה, מעודדת ומאחדת. אינני מתיימרת לקבוע מהו מדד האינטליגנציה הרגשית של אינטל, יתכן שהוא מאוד גבוה, אבל בפעם הזאת, אינטל פספסה בגדול, וחבל!   #OEI #OrganizationalConsulting #OrganizationalEmotionalIntelligence #אינטליגנציהרגשיתארגונית

בוא נהיה כנים: חברות שמפטרות מילואימניקים יודעות שלא יעשו מזה יותר מדי רעש ברוב המקרים המילואימניק העייף יעדיף להמשיך בחיים שלו ולחזור לחיפוש עבודה במקום ׳לבזבז׳ זמן וכסף, לשכור עורך דין ולתבוע את המעסיק על מעשה בלתי חוקי ולכן זה קורה לפעמים במוסווה של ״קיצוצים״ או ״התייעלות״ (אז למה שלחתם רק את המילואימניקים הביתה?) ולפעמים בצורה יותר בוטה אין לי נתונים על היקף התופעה ואני מניח שברוב המקרים זה עובר ללא דיווח, אבל אני נחשף לאחרונה ליותר ויותר סיפורים אישיים וכואבים של פיטורי מילואימניקים חבר אחד שכבר 200 יום מצטבר סיפר איך הסטארטאפ פיטר אותו כשהוא עוד בחזית ושלח עובדים לקחת ממנו את רכב החברה משטחי הכינוס. מן הסתם שלא היה לו פנאי או מצב רוח להילחם נגד ההחלטה עוד חבר בחברה אחרת שבעצמו לא עושה מילואים סיפר שההנהלה החליטה שמעכשיו לא יגייסו מילואימניקים יותר, אז שיפסיק להגיש עבורם את קו״ח יש דיבורים על ׳האבטלה הסמויה׳ של מילואימניקים שנשארים במילואים בעל כורחם כי פיטרו אותם ואין לאן לחזור פלא שפונים אליי בפרטי ג׳וניורים ושואלים אם כדאי להסתיר את העובדה שהם עושים מילואים? מי יודע מה הם המימדים האמיתיים של התופעה אם לוקחים בחשבון ההשפעה לטווח ארוך של אי העסקת מילואימניקים אז נחמד מאוד שאתם מצדיעים במרכאות לחיילים וניגשים לקופאית כדי לשלם להם על הפלאפל, אבל כשזה מגיע למאני טיים פתאום יש אילוצים, מציאות ורווחים נכון, נקלענו למציאות מורכבת ואף אחד לא ביקש להיות בסיטואציה הזאת - לא המעסיקים ולא המילואימניקים אבל אתם יודעים מה יותר כואב מפגיעה זמנית ברווחים? מילואימניק שיוצא לאפטר ומחכה לו מכתב פיטורים

אז מה הסיפור עם כלים חד-פעמיים מתכלים? אנחנו מגיעים להרבה חברות ואירגונים ומוצאים שהם משתמשים בכלים חד פעמיים מתכלים מתוך מחשבה שזה סביבתי יותר מאשר שימוש בחד פעמי מפלסטיק. אז זהו, שלא בדיוק. חשוב להגיד מראש שהנושא שנוי במחלוקת, אך אנו שותפים לגישה שאין זה פיתרון טוב. נתחיל מהנושא שבעיננו הוא משמעותי ביותר - הפן התודעתי. שימוש בכלים מתכלים מייצר מצג שווא של פיתרון בר קיימא לשימוש בכלים חד פעמיים, ולמעשה 'מכשיר' את השימוש בהם ללא נקיפות מצפון (ראו תמונה). אך למעשה זהו פיתרון שעדיין מייצר את אותן כמויות אשפה שמייצרים כלים מפלסטיק. מבחינת יכולת ההתכלות שלהם, למרות שהם נראים ידידותיים לסביבה, תהליך הפירוק של כלים מתכלים צריך לקרות במתקני קומפוסטציה תעשייתיים בתנאים מבוקרים. הבעיה היא שכמעט תמיד הכלים האלו מגיעים להטמנה. בגלל שהכלים הנם מחומרים ממקור צמחי, כאשר הם מגיעים להטמנה במקום להתכלות מבוקרת, הם גורמים נזק רב יותר מכלי פלסטיק. חומר אורגני מוטמן פולט מתאן, גז חממה חזק פי 86 מפד"ח הנפלט מפלסטיק. זה נכון גם לגבי שאריות המזון שלנו, שפולטות כמויות משמעותיות של מתאן כאשר הן לא מטופלות כראוי. בנוסף, אם מסתכלים על תהליכי היצור, ועל אף שחלקם מיוצרים מעלים שנשרו באופן טבעי ומפסולת חקלאית, הרי שכלים חד-פעמיים מתכלים ממקור צמחי דורשים משאבים רבים כמו אדמה, מים, תכשירי הדברה, אנרגיה וכוח אדם. אז אלא אם יש לכם פינוי לקומפוסטר תעשייתי שיודע לטפל בכלים מתכלים, חשוב שתדעו את המידע הזה, ושתשתפו אותו עם כל מי שמקדם או מבקש להשתמש בכלים מתכלים, בשוטף או באירוע. רבים מאמינים שהם עושים טוב בשימוש בכלים אלו, אך ללא טיפול נכון, העלות הסביבתית יכולה להיות גבוהה ולמעשה אתם נופלים לסוג של התיירקקות (גרין ווש). אז מה כן? כמובן שכלים רב פעמיים הם התשובה. להתנהלות היומיומית בטוח. וגם באירועים צריך לעשות מאמץ להימנע מחד פעמי. ניתן לשכור כלים רב פעמיים בעלות של כ-1-3 ש"ח לפריט, כולל שטיפה. אנחנו גם ממליצים לאירגונים לרכוש ערכות רב-פעמי ניידות, אותן ניתן גם להשאיל לעובדות ולעובדים לאירועים פרטיים. ואם אין ברירה - אז עדיף לבחור כלים חד פעמיים מפלסטיק. לובשת שכפץ ומחכה לתגובות 🙂 #sustainability #zerowaste #wastemanagement #ecofriendly #greenoffice

לפי נתוני האו"ם, אנשים מעל גיל 65 הם קבוצת הגיל הצומחת ביותר בעולם, וב-2050 הם יהיו קבוצת הגיל הגדולה ביותר – כפול ממספרם היום. אבל אל תוציאו את כיסאות הגלגלים עדיין, כי התפיסות של רוב הצעירים בנוגע לקבוצת הגיל הזאת, לגמרי מעוותים. המבוגרים היום הם מודרניים, דיגיטליים, יש להם סמרטפונים, הם קונים אונליין, הם הקבוצה הצומחת ביותר בטיק טוק, הם פתוחים לחדשנות – טכנולוגית, מוצרית ורעיונית. ואולי הכי חשוב - הכסף נמצא אצלם. אבל למרות זאת, תעשיית הפרסום והשיווק כמעט אובססיבית לדורות הצעירים. מה הוביל תעשייה שלמה, שעל פניו מוכוונת צמיחה וגידול במכירות – לגרור אחריו את העולם העסקי אחר דורות שהכסף בכלל לא נמצא אצלהם? מוזמנים להאזין לפרק החדש לנו ביוטיוב - https://lnkd.in/dqn4wRs7 ספוטיפיי - https://lnkd.in/dAkXMCXd אפל - https://lnkd.in/dyzpRyfr

איך להתמודד עם איומים פנימיים בארגון שלך? מחשבות לקראת סוף השבוע. כשאנחנו חושבים על סופ"ש, רבים מאיתנו מקווים לנוח, להתרחק מהלחצים ולאגור כוח לשבוע הבא. אבל לפני שאנחנו סוגרים את המחשבים ומכבים את הניידים, יש נושא שכדאי להקדיש לו מחשבה – האיומים הפנימיים המכוונים בארגון שלנו. איומים אלו יכולים להיות מורכבים ומגוונים, החל מהדלפת מידע רגיש ועד להתנהגות בלתי הולמת שיכולה לחולל נזק רב, גם אם היא לא תמיד מובילה לפעולה פלילית ישירה. התמודדות עם איומים כאלו דורשת מאיתנו להיות ערניים, מודעים, ומחוברים לעובדים שלנו. הכלי הטוב ביותר לזיהוי ומניעת סיכונים פנימיים הוא תרבות ארגונית בריאה, שמעודדת תקשורת פתוחה ושקיפות. כאשר עובדים מרגישים חלק מהמערכת, מוערכים ושמירת זכויותיהם מובטחת, הם פחות נוטים לפעול באופן שלילי כלפי הארגון. על מנת לסייע לכם לבנות אסטרטגיה יעילה למניעת איומים פנימיים, חשוב להטמיע בדיקות רקע יסודיות לכל עובד חדש ולהמשיך ולעקוב אחרי התפתחויות בתוך הארגון באופן תדיר. בדיקות אלו צריכות להיות מותאמות אישית לצרכים ולדינמיקה של כל ארגון ולהתבצע באופן שמכבד את הפרטיות והזכויות של העובדים. אל תחכו לסימן מובהק שמעיד על בעיה – פעלו מראש לטובת בניית סביבת עבודה בטוחה ומאוזנת. השקיעו בהכשרות, בפיתוח אמצעי מעקב אתיים ובתמיכה רגשית עבור העובדים שלכם. בסופו של דבר, ארגון שמשקיע בעובדיו ובתרבות הארגונית שלו, מבטיח לעצמו הצלחה לאורך זמן ומקטין את הסיכון להתמודדות עם איומים פנימיים מכוונים. אז בעודכם נהנים מהסופ"ש, חשבו איך אתם יכולים להשפיע לטובה על הארגון שלכם בשבוע הבא. פעולה מוקדמת ותכנון נכון יכולים להבטיח שלא תתעוררו ביום ראשון לסיטואציות בלתי צפויות שיכולות להפריע לזרימה הרגילה של העבודה ולאווירה החיובית במקום העבודה. בואו נקדים את הטיפול בסיכונים לפני שהם יהפכו לבעיות. כולנו רוצים ליצור סביבה שבה כל עובד מרגיש חלק מהצלחת הארגון ולא גורם סיכון. לכולנו סופ"ש נעים. #איומיםפנימיים #תרבותארגונית

אני מקווה שכמה שיותר ישראלים יראו את הסרטון הזה ויתפכחו, זהו זאק סייג׳, אתם בטח מכירים אותו מהסרטונים של הראיונות בקמפוסים בארצות הברית - הפעם (איכשהו) הוא הגיע לרמאללה. כפי שאתם יכולים לראות, הקונספציה שלפיה “חמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני” התנפצה סופית. סקר אחרון מהשנה הראה ש-72% מהפלסטינים באיו״ש מאמינים שמתקפת השביעי באוקטובר הייתה "מוצדקת וראויה לשבח". 75% רוצים שחמאס ימשיך לשלוט בעזה. יש לציין שגם בדור הצעיר, בטיקטוק, חמאס מוביל באהדה בכל עיר ועיר ביהודה ושומרון. חמאס מוחץ את פת”ח בכמות הלייקים בסרטונים שמזוהים עם בית לחם, חברון, ג’נין, יריחו, שכם, קלקיליה – וגם בירושלים. גם השמנה וסלתה, האקדמאיים הפלסטינים מצביעים חמאס, בקמפוסים שנחשבו פעם למעוזי פת”ח. פעם אחר פעם ניצח חמאס את פת”ח בבחירות לאגודת הסטודנטים. הרי הפלשתינים תמיד דרשו דבר פשוט, לשחרר את “פלסטין” מהנהר ועד הים, פשוט אנחנו לא הקשבנו. אין בעינהם הבדל בין ישובים שאנחנו מתווכחים עליהם ומגדירים אותם בלשונינו ״התנחלות״ לבין תל אביב, רעננה או בנימינה. כל אחיזת קרקע יהודית תשוחרר. אולי לא כל הפלסטינים יתרגמו את התודעה הזאת למעשים ולהשתתפות פעילה בטרור, אך ההסכמה הכללית הזו היא חלק בלתי נפרד מהמציאות הפלסטינית. כל מי שמקשיב לתושבים בשטח, מסתכל בספרי הלימוד או פשוט מביט על הלוגואים של פת”ח וחמאס, שכוללים את כלל שטחה של מדינת ישראל, מבין את האמת הפשוטה הזו.  בזמן שאנחנו שמים סיכה צהובה לשחרור החטופים בדש הבגד 🎗, אבו-מאזן מסתובב עם סיכה של מפתח 🗝 . (התקווה של העם הפלסטיני לשוב לכל חלקי ארצינו - ״זכות השיבה״) הגיע הזמן להפסיק את ההתנשאות מעל הפלסטינים, בואו נחדל לומר להם מי מייצג אותם, מהן הדרישות שלהם, ומה כוללת הלאומיות שלהם. הפלסטינים ככללם, ביהודה שומרון, בעזה, לבנון או ירדן, תומכי פת”ח חמאס או חיזבאללה, אומרים באופן ברור שהתביעות שלהם מישראל אינן מסתכמות בשטחי 1967, אלא חוזרות לכל מדינת ישראל של 1948. אז מה הפתרון? אין פתרון. ואותי אישית ההבנה הזאת מעציבה, מדכאת ובעיקר מתישה, אבל זו המציאות וצריך להסתכל לה בעיניים, הם לא הולכים להשתנות, ואנחנו לא יכולים להכריח אותם להשתנות תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. מה שבשליטתינו זה רק אנחנו, אז הגיע הזמן להסתכל פנימה, להפסיק לריב ביננו על מה טוב להם, לקחת את המאמצים שלנו ולהשקיע בעצמנו: לגדול, להתחזק, לצמוח, לבנות, להתאחד ולאהוב את כל חלקי העם והארץ. -- יכולים לקרוא עוד נתונים במאמר הזה 👇 https://lnkd.in/eZy5SWJx

** פודקסט הפמ״מיה, פרק 9: פמ״מים ומנהלי מוצר מסרבים להיות אויבים עם Tamar Shen Orr ** ״הפרודקט נזכרים בי רק כשיש פיצ׳ר חדש להשיק״ ״גיליתי במקרה שהייתה פגישת רודמאפ ולא הוזמנתי אליה״ ״אני תלוי במנהלי מוצר כדי להבין את הטכנולוגיה ולא מצליחה לקבל תשובות״ נשמע מוכר? זה תסריט שחוזר על עצמו באינספור ארגונים וצוותים, והוא כוכב קבוע במאמרים ורשימות שמפרטים את האתגרים העיקריים של פרודקט מרקטינג - מנהלי מוצר מבינים את הצורך והערך שפרודקט מרקטינג יכול להביא למוצרים שהם בונים ולמטרות העסקיות שלהם, אבל מתקשים לייצר ממשקים אפקטיביים לעבודה משותפת ומשמעותית. אבל זה בהחלט לא חייב להיות ככה, וזה בטח לא חייב לקום וליפול על הגורם הפרסונלי או על האם ה PMM מדווח גם הוא לארגון הפרודקט. פמ״מים ומנהלי מוצר יכולים וצריכים לדרוש מהארגון שלהם את הכלים לעבוד טוב יותר אם ידעו לאבחן טוב יותר את המקומות בהם הם משלימים זה את זה, תומכים ומחזקים החלטות, מגשרים על פערים מקצועיים ופועלים כשותפים - ואפילו חברים. בפרק 9 של פודקסט הפמ״מיה - ״פמ״מים ומנהלי מוצר מסרבים להיות אויבים״ - אנחנו מארחים את תמר שן-אור, דירקטורית מוצר בכירה ובעברה PMM בגוגל, ובו נפרק לגורמים את מערכת היחסים הסבוכה, ונציע דרכים מתוך הניסיון שלנו למצוא את שביל הזהב. לינק בתגובה הראשונה. Topaz Eitan Oryan Aviner Yair Ronen

הנה פרט שאולי לא הכרתם: ידעתם ששטח אשכול הנגב המזרחי משתרע על כמעט 40% משטח מדינת ישראל? ובתוך השטח העצום הזה מתגוררת רק כ-3.5% מאוכלוסיית המדינה. כדי לגשר על הפער הזה, הושקה תוכנית האב האזורית לנגב המזרחי, שמטרתה לפתח אזורים באמצעות מיקוד בתחומי תעסוקה, תיירות, אנרגיה ירוקה, כלכלת פסולת ותחבורה. צוות היועצים שלנו מלווים את הפרויקט בהיבט הסביבתי-כלכלי במציאת פתרונות איך הפסולת שמגיעה לנגב (רובה ממרכז הארץ) יכולה להפוך למנוע צמיחה כלכלי. איך אנחנו עושים זאת? בוחנים את המצב הקיים – מה הפסולת שנוצרת בנגב ומה מגיע מבחוץ, איך הפסולת מטופלת היום ואיך צפויה להיות מטופלת בעתיד, מה מנועי הצמיחה הכלכליים שניתן להוציא מפסולת, ומה הם מנועי הצמיחה לאיכות חיים טובה יותר, תעסוקה? איזה שיתופי פעולה יכולים לצמוח מתוך הפסולת לטובת המרחב כולו? בתמונה, הצצה מסיור שטח שנועד להעמיק את ההיכרות עם תושבי הסביבה ונציגי המועצות, במטרה להוביל ביחד את הצמיחה תוך הכרות מעמיקה עם הצרכים המקומיים

אז החלטנו להוסיף בינה מלאכותית למוצר שלנו, אבל איך נוודא, לפחות בהתחלה ובצורה יחסית פשוטה - את איכות התוצר שאנחנו מספקים בעזרתה? הנה כמה טיפים חשובים וקלים ליישום על מדידת התוצרים בעזרת בקרה אנושית תחילה: 🖼 הגדרה ברורה של המטרה והערך שהתוספת הזו אמורה לספק למשתמש כדי שתוכלו להבין בקלות אם הערך מיוצר ומונגש או לא. 🎯 הגדירו את הערך בצורה מדידה וכמה שיותר מדוייקת. למשל: התוצר של הבינה המלאכותית יהיה מדוייק ואינפורמטיבי. איך נמדוד: דיוק ניתן למדוד במספרים, אינפורמטיבי ניתן למדוד במדד של רלוונטיות של המידע המיוצר למשתמש. ✅ הוסיפו שאלות של כן / לא וסקאלות למשל 1-5 כדי שמי שבוחן את התוצר יוכל בקלות לנקד את ההערכה. בכל זאת מדובר במעבר על הרבה נתונים אז שיהיה כמה שיותר פשוט. 🔍 בצעו יישור קו של הבודקים: שכל אחד יקבל דאטה זהה לדרג, כך תוכלו להבין פערים בין המדרגים וגם לעשות קליברציה לכל הפרמטרים של הבדיקה כדי שהבודקים ידעו לתת הערכות בצורה נכונה. 📉 בצעו הערכה מדגמית גם לבודקים וגם לתוצרים של הבינה המלאכותית באופן שוטף כדי לזהות עייפות החומר או התרופפות של המנגנונים מכל הצדדים. thank you Product School for the informative and value driving AI certificate course