Methodica Effective Learning

ענית על 2 שאלות - וייצגת את ישראל בסקר העולמי על מגמות בעולם הלמידה הארגונית והדיגיטלית לשנת 2025. והשנה יהיה מעניין במיוחד לראות את התוצאות בישראל לעומת שאר העולם, באמצעות ניתוח ממצאים שיבוצע על ידי הפקולטה לטכנולוגיות למידה של HIT. הסקר השנתי The L&D Global Sentiment Survey מתקיים מדי שנה ושנה, זו השנה ה- 13 ברציפות ומספק כלי לחיזוי הטכנולוגיות המובילות ללמידה. אז, בואו לייצג אותנו, לאפשר לנו ללמוד מה קורה אצלנו ולשים אותנו על המפה הקישור לסקר בתגובה הראשונה. טכנולוגיות למידה - HIT , מכון טכנולוגי חולון

מדוע לנסות לעשות 🌻רושם מצוין בעבודה חדשה🌻 זו טעות גדולה? נכנסת לעבודה חדשה? טעות מספר 1 זה לנסות לעשות רושם, כי אין סיכוי להבין את ההקשר של מה שקורה מסביב. יש סיכוי גדול יותר לאי הבנות ופרשנות לא צפויה של המסרים שלך בתחילת הדרך. במקום זה, עדיף להיטמע בתוך צוות ולהתלכד איתו ורק אז להתחיל לפתח אותו למקום חדש. התחלת עבודה חדשה? חייבים לזכור שתרבות ארגונית היא כוח חזק שנוטה להתנגד ל"איומים מבחוץ". אם אנחנו במקום חדש, בטח בתפקיד ניהולי, אנחנו נתפסים אוטומטית כסוג כזה של דמות כי יש לנו "צבע של מישהו מבחוץ". עד שלא נהפוך לחלק מהתרבות לא נוכל להוביל אותה לשום מקום. כל קצר תקשורת מוקדם, מכשיל ודוחה את ההיטמעות הנדרשת. התחלה חדשה? כדאי קודם כל לקחת "זמן ספיגה". ללמוד, להכיר, לחשוב, ורק אז להתחיל "לעשות רושם". הקישור למאמר המלא בתגובה הראשונה (לאחר הלחיצה יש לבחור ב"תמונת השבוע"). #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

ללמוד כדי לעבור את המבחן <-> ללמוד כדי 🌻לזכור לחיים🌻 באיזה שיטות נשתמש בכל מצב... ולמה הן כה שונות אחת מהשנייה? מחקר חדש מעלה תובנות מרתקות על הפער בין שיטות למידה לטווח קצר וארוך, או במילים אחרות, ההבדל בין ללמוד כדי לצלוח את המבחן לעומת ללמוד כדי לזכור לחיים. כשלומדים למבחן, הנטייה הטבעית היא לשנן, לסכם שוב ושוב, ולקרוא את החומר באופן אינטנסיבי. וזה אכן עובד. אסטרטגיות כאלו מוכיחות את עצמן לטווח הקצר ומאפשרות לנו לשלוף מידע במהירות במבחן שיתקיים בימים הקרובים. אבל מה קורה אחרי המבחן? ככל שלמדנו בסמיכות לאירוע, באמצעות שינון וקריאה פסיבית של התוכן באופן אינטנסיבי וחד פעמי, כך גדל הסיכוי שנשכח את מה למדנו רגע אחרי המבחן. לעומת זאת, למידה לטווח ארוך מחייבת גישה שונה לחלוטין. מחקרים לאורך השנים ממליצים לנו על טכניקות כמו תרגול שליפה (להשיב על שאלות לגבי התוכן), למידה מרווחת שפרוסה במנות קטנות על פני זמן ולמידה שבה אנחנו מסבירים לעצמנו את התוכן במילים שלנו. כל אלו שיטות יעילות בהרבה כדי לזכור את התוכן לחיים (וגם כדי להצליח במבחן). צוות חוקרים מספרד שביצע מחקר מקיף ומגוון מאוד ופרסם את ממצאיו בחודשים האחרונים, מראה שרוב הלומדות והלומדים דבקים בלמידה בשיטות המסורתיות של שינון אינטנסיבי וחד פעמי. זאת גם כאשר הלומדים מודעים ליתרונות של שיטות אפקטיביות יותר. כל זאת, באופן לא מפתיע, כדי לעבור את המבחן ולמרות שגם השיטות לזיכרון לטווח רחוק יהיו אפקטיביות יותר וודאי יבטיחו הישגים לימודיים, אך לא יהיו מהירות תחת לחץ להתכונן למבחן. המערכות הלימודיות מתגמלות את הלומדים על הצלחה מיידית במבחנים על פני הבנה מעמיקה לטווח ארוך ומונעות מאיתנו ללמוד טוב יותר. מפתחי למידה ומנחים יכולים לשנות את התמונה הזו, בכך שיקדמו שימוש באסטרטגיות למידה מועילות יותר – בעיקר אם חשוב להם שהתוכן הלימודי ישרוד לאורך זמן. 1. 🐋שילוב תרגולים רבים בתוך מפגשי הלמידה- למשל באמצעות שאלות קצרות בתחילת כל שיעור על מה שלמדנו עד כה ("כרטיס כניסה"). 2. 🐋תכנון תהליך הלמידה כך שהנושאים המרכזיים בו יחזרו שוב ושוב במרווחים הולכים וגדלים. 3. 🐋עידוד הלומדים להסביר את מה שלמדו במילים שלהם, ולקשר את זה לידע קודם שרכשו. מעל לכל, השינוי בהרגלי הלמידה צריך להתחיל בהבנה המשותפת שמטרת תהליך הלמידה היא לא רק להצליח במבחן הבא, אלא לבנות בסיס ידע איתן שישרת את הלומדים לאורך זמן. לכן, מי שמתכנן את תהליך הלמידה צריך לראות איך בונים סביבת למידה שמעודדת שימוש באסטרטגיות שמועילות לטווח הארוך. אם ניתן לשנות את מבנה ההערכה בתהליכי הלמידה, כך שיוכל לעודד הבנה מעמיקה, זה יהיה נהדר. אבל אם המבחן המסכם הוא מצב נתון שלא ניתן לשלוט בו, עדין כדאי גם לנסות לרתום את הלומדים להבנה של החשיבות לזכור משהו לאורך זמן כדי להשתמש בו ולבסס יכולות מקצועיות, וגם לשלב את האסטרטגיות שיבטיחו את שימור הזיכרון הזה. המחקר מספק תובנות נוספות עליהן נספר בפרסומים עתידיים. הקישור למחקר המלא בתגובה הראשונה. #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

רוצים לשבח או להוקיר? איך להיות בטוחים 🌻שיאמינו לכם🌻 ויצמחו מזה? דברי שבח יכולים להניע ולחזק מוטיבציה ולרוב קל ומהיר לספק אותם. אבל לפעמים, למרות הכוונות הטובות ביותר, הוקרה עלולה להיתפס באופן שלילי, בעיקר אם לא מאמינים לנו. מומחה הלמידה פפס מקריאה מציג 5 פעולות מושכלות שיבטיחו שהתגובה האוהדת שלנו תשרת את מי שקיבל אותה, וגם אותנו. 1. אמיתי:🐋 את דברי השבח שומרים לרגעים שזה באמת מגיע. אם זה ישמע כמו משהו שנועד להניע להתנהגות מסוימת, אבל לא נשען על משהו שברור לנו, הוא ייהדף. 2. ספציפי:🐋 אמירות כלליות ("עבודה מצוינת") יכולות ממש להזיק. הוקרה תהיה משמעותית אם היא תתאר התנהגות שאותה משבחים ("שמתי לב ש.. זה ממש משהו להיות גאה בו"). 3. מקושר תהליך:🐋 הוקרה על הישג בהחלט יכולה לעשות טוב, אבל פעמים רבות רק בטווח הקצר, כי לא בכל הישג אנחנו יכולים לשלוט. יש בזה גם משהו מלחיץ. אם נתמקד בהוקרה על הגישה או המאמץ, אז דברי השבח יהיו על התהליך ולא על האדם ויעודדו אותנו להמשיך בהתנהגויות האלו. 4. פרופורציונלי:🐋 שבח מופרז עלול להזיק ולעיתים הוא אפילו עלול לחזק סטראוטיפים שליליים (אם מרעיפים עלי מחמאות כאלו מוגזמות, כנראה לא מצפים ממני לא יותר מדי). חשוב לשמור על דברי שבח פרופורציונליים ומאוזנים. 5. בלתי צפוי: 🐋 אם השבח יגיע בדיוק כשמצפים לו, הוא יגרום לנו לחפש את ההוקרה רק בשביל התחושה המתגמלת. מחמאה עובדת בצורה הטובה ביותר כשהיא יוצרת הרגשה של בונוס מפתיע או חגיגה לא צפויה. הקישור למאמר המלא ולתקציר שלו, בתגובה הראשונה (לאחר הלחיצה, יש לגלול לתחתית עמוד המאמרים) #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

זה קורה עוד פחות משבועיים - כנס דלתא למדע הלמידה בכיתה כדאי להעיף מבט בשפע ההרצאות המגוונות של מנחות ומנחים מכל השדות של למידה, חינוך, הדרכה. והם כולם יספרו לכם מה הם עושים בכיתה כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית יותר ובהתאם לעקרונות חקר המוח ומדעי ההתנהגות. וגם - מרצים בינ"ל מהשורה הראשונה שיספרו על יישומים בכיתות שלהם. הכנס ב - 30.12.24 - נר שישי של חנוכה.. מה לא תבואו? הפרטים וההרשמה בתגובה הראשונה. דלתא - מדע הלמידה בכיתה ORT Israel, Technology & Science Educational Network רשת אורט ישראל

כל הדברים הטובים שקורים לאנשים שמקפידים על 🌻יומיים בשבוע🌻 ללא פגישות עבודה. היקף פגישות העבודה שאנו מקיימים בכל שבוע זינק בשנים האחרונות. פגישה הפכה להיות משהו שאפשר לקיים מהרגע להרגע, ללא נסיעות או תיאומים מסובכים, מה שממלא את היומנים של כולנו בגודש בלתי נגמר של עוד ועוד מפגשי עבודה וירטואליים. העומס הזה גורם לתחושות של שחיקה ותשישות. בניסוי שנערך ב- 76 ארגונים שונים, נבחנו חלופות למציאות הזו. הניסוי נערך באוניברסיטת MIT ופורסם במגזין INC. חלק מהארגונים שלקחו חלק בתהליך הכתיבו לעובדים יום קבוע בשבוע ללא פגישות, אחרים הרחיבו את הניסוי ליומיים כאלו בשבוע ואפילו לשלושה. התוצאות של הניסוי על העובדים ועל הביצועים הארגוניים לא מותירות מקום לספק עד כמה התערבות כזו נדרשת להשבת האיזון לעבודה. ברמה הארגונית, יום קבוע בשבוע ללא פגישות העלה את הפרודוקטיביות הארגונית ב- 35%, יומיים בשבוע כבר הקפיצו את הביצועים ב- 71% (!). חשוב מזה, ימים ללא פגישות תרמו באופן משמעותי לרווחה הנפשית של העובדים. הם הזניקו את הדיווחים על אוטונומיה, מחוברות ושביעות רצון והפחיתו את התחושות של לחץ ושל מיקרו-ניהול. הקישור למאמר המלא בתגובה הראשונה (לאחר הלחיצה, יש לבחור ב"תמונת השבוע"). #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

כוחה של למידה 🌻מותאמת אישית🌻 לפעמים צריך קצת מספרים מול העיניים כדי להיווכח בהשפעתה של למידה בהתאמה אישית. מחקר מעניין מלמד שכשאין לנו יכולת לשלוט על קצב הלמידה שלנו, אנחנו נזכור עשרות אחוזים פחות ממה שיזכרו אלו שלמדו בקצב האישי המותאם להם. בנוסף זמן הלמידה שלנו יהיה ארוך יותר. החוקרים מאוניברסיטת פלורידה חילקו לומדים ל- 3 קבוצות שלמדו פריטי תוכן . הם בחנו כמה פריטים הצליחו הלומדים לרכוש עד להצטברות של תוכן גדוש שגרם להם לטעות 3 פעמים ברצף כאשר נשאלו על מה שלמדו. 2 קבוצות מתוך ה- 3 התמודדו עם כמות מוכתבת מראש של פריטי תוכן ולגביה נבדק קצב הרכישה של הלמידה שלהם. הקבוצה השלישית פשוט למדה בקצב האישי שלה, כל אחד עם הזמן שהוא היה צריך כדי לרכוש את הידע ולהגיע לרמת השליטה שנבדקה בשאר הקבוצות. מומחה הלמידה דונלד קלארק שניתח את המאמר לאחרונה, מראה שבקבוצות שבהם היקפי וקצב הלמידה הוכתבו מראש, הלומדים זכרו 39-47% ממה שלמדו. לעומת זאת, אלו שלמדו בקצב אישי זכרו הרבה יותר - 76% מהפריטים. הלמידה לא רק היתה אפקטיבית יותר, אלא גם יעילה. אלו שלמדו בקצב האישי שלהם הגיעו לרמת שליטה מהר יותר מאלו שהיו תחת היקפים מוכתבים מראש. המחקר מחזק ההבנה על עוצמת ההשפעה שמתרחשת כאשר קצב הלמידה שלנו מוכתב מהיכולת שלנו לרכוש ידע חדש ולא מהספקים שהוכתבו מראש עבור כולנו (כפי שקורה כמעט כל פעם שנכנסים לכיתה מרובת משתפים לשיעור או הרצאה). זה אמנם מחקר בודד, על אוכלוסייה ספציפית (ילדים) בעולם תוכן ספציפי (אוצר מילים) אבל הוא מצטרף למחקרים רבים ומגוונים בתחום. קצב הלמידה צריך להיות מושפע מרמת המיומנות של הלומדים באותו עולם תוכן, כל אחד והקצב שלו, ולא מהספקים אחידים. בעידן ה – AI, יהיה קל יותר ללמוד בהתאמה אישית, כך שנתוני המחקר יכולים לספק רוח גבית לקידום של עיצוב הזדמנויות למידה כאלו. הקישור למאמר המלא ולניתוח שלו בתגובה הראשונה. #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

מה ההבדל בין 🌻סכמה למודל מנטלי🌻 – ואיך זה משפיע על למידה והנחייה סכמה ומודל מנטלי הם שני מושגים מרכזיים שמסייעים לנו כאשר אנחנו מעבדים מידע ומבינים את העולם. הם עוזרים לנו לקחת נושא חדש ו"לדמיין אותו" כדי להפוך אותו לשימושי. זו פעולת למידה חשובה שלוקחת "ייצוג חיצוני" במציאות והופכת אותו ל"ייצוג פנימי" ש"יישב" אצלנו במוח. מומחה הלמידה אוליבר קאויגיולי מסביר שלמרות החפיפה בין המושגים, יש ביניהם אבחנה חשובה כאשר אנו מעצבים תהליכי למידה, או מנסים להבין בעצמנו משהו חדש. גם מתודות הלמידה ייראו אחרת ביישום של כל אחד מהם. סכמה היא כלי ללמידה של תפיסה או מבנה ידע. מודל מנטלי, לעומת זאת, נועד לרכישה של מיומנות. 🌴סכמה🌴 סכמה עוזרת לנו להבין ולהגדיר ידע על נושא כלשהו ומאפייניו, היא מאפשרת לנו לארגן מידע בקבוצות ולזהות דפוסים. 💍אפשר קצת דוגמאות?💍 🎀 בתכנון הכשרת מנהיגות נרצה שהמנהלות והמנהלים שלנו ידעו לזהות סגנון ניהולי שלהם או של אחרים. אם נעניק להם סכמה - הם יבינו מה זה אומר. נבחר בכלי כמו מפת מושגים וסיווגים, אינפוגרפיקה שפורסת אותם או הצגה של דוגמאות מגוונות. 🎀 בהכשרה טכנית יותר, נרצה שהלומדים שלנו יכירו את עקרונות המערכת שהם עומדים לעבוד איתה. נעבוד עם סכמות שמציגות את המרכיבים של המערכת וסוגי התקלות הנפוצות באמצעות תרשימים ומצגות. 🌴מודל מנטלי🌴 מודל מנטלי הוא כלי שמדריך אותנו איך לעשות פעולה מסוימת ואז הדגש יהיה על תרגול של פעולה שלב אחר שלב והתמקדות בפרקטיקה שמניעה לפעולה. המודל יגרום לנו לראות את הקשר בין הפעולות ובין סיבה לתוצאה, וככה הוא "יתיישב" לנו בתהליכי החשיבה והיישום. 💍אפשר קצת דוגמאות?💍 🎀בהכשרת מנהיגות נרצה להקנות מיומנויות לניהול שיחת משוב אפקטיבית. כדאי להציע מודל מנטלי עם שלבים ברורים- פתיחה, משוב, פתרונות סגירה וכד'. כאן נתרגל עם סימולציות, משחקי תפקידים ותרגולים מובנים. 🎀 בהדרכה טכנית יותר, נרצה למשל ללמד איך לתקן תקלה מסוימת או לנהל פרוצדורה מסוימת. מודלים מנטליים כמו "איתור התקלה שלב אחר שלב", או סדר פעולות לביצוע משימה, יאפשרו ללומדים לאמץ ביתר קלות את התהליך. נכין תרגילים פרקטיים וסימולציות לאימון ודימוי מצב אמת של ההתמודדות הזו. הקישור לתקציר מהיר על המושגים, מתוך פרסום של אוליבר קאויגיולי, בתגובה הראשונה (לאחר הלחיצה יש לגלול לתחתית עמוד המאמרים). #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

קשה לך להוביל שינוי? הפתרון הוא להדגיש את מה 🌻שלא משתנה🌻. כדי לגרום לאנשים לאמץ שינוי, כדאי להדגיש את מה שיישאר ללא שינוי. בניגוד לאינטואיציה, מנהיגות מובילת שינוי תצליח יותר אם היא תדגיש את הרציפות והיציבות של "מה שעושה את מי שאנחנו" כארגון, זאת למרות אי הוודאות והשינויים שבאופק. שני מחקרים שפורסמו במגזין הניהולי של אוניברסיטת הרווארד, בדקו את ההתנגדויות לשינוי והראו שהתמיכה בשינוי עולה כאשר חזון השינוי משולב בחזון של רציפות, והתמיכה הזו חזקה יותר ככל שאי הודאות לגבי השינוי גבוהה יותר. רוצה לתקשר שינוי כמו שצריך? כדאי לבנות מסר משולב, שבו מדברים גם על השינוי אבל גם על השימור והרציפות של הקיים בזהות הארגונית. הקישור למאמר בנושא, בתגובה הראשונה (לאחר הלחיצה, יש לבחור ב"תמונת השבוע"). #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning

מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על 🌻פרדוקס🌻 גדול בלמידה. ככל שהיא קלה יותר, כך השליפה שלה מהזיכרון בעתיד תהיה קשה יותר. מצד שני, כשקשה לנו בזמן למידה, אנחנו נוטים לפרש את זה כסימן לכך שאנחנו לא לומדים. עצם הפרשנות הזו גורמת לנו ללמוד פחות בפועל. הפרדוקסים נובעים מכך שרכישה של תוכן (למידה) ושליפה שלו (היזכרות), הן 2 פעולות המבוססות עקרונות שונים ואנחנו מתרכזים יתר על הלמידה בבחינה האם חווינו למידה טובה לבין האם חווינו למידה שמבטיחה היזכרות טובה. חוקרים בתחום מדעי הלמידה (המוכרים שבהם הם הזוג אליזבת ורוברט ביורק), מסבירים שכשהלמידה לא מאומצת כלל, יש לנו "אשליה של כשירות" ודווקא אם קיבלנו הרבה עזרה והכל "עבר חלק בגרון", נוצר פער ביננו לבין המציאות שגורמת לנו להגיד לעצמנו "אה, בטח" או "ידעתי את זה". האשליה הזו מרחיקה אותנו מהתמודדות עם אתגר שקשור לתוכן ואז גדל הסיכון שלא נוכל לשלוף אותו בעתיד. מטה-מחקר חדש שפורסם לפני חצי שנה ע"י קבוצת חוקרים מהולנד ואוסטרליה מצביע על כך שככל שהמאמץ המנטלי שלנו עולה, אנחנו נוטים לפרש את זה כסימן לכך שאנחנו לא לומדים. עצם הפרשנות הזו גורמת לנו ללמוד פחות. מובן שלא מדובר בתופעה גורפת וכל מקרה לגופו, לפעמים נלמד מצוין כשקל ולפעמים באמת לא נלמד רק כי היה קשה, אבל מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להימנע מהפרדוקס הזה? בגלל שבשני המקרים מדובר בהערכה לא מדויקת על מה למדנו ועד כמה באמת הבנו ונזכור את מה שלמדנו, אנחנו צריכים יותר רגעים של משוב, שיחזיר אותנו לקרקע. תהליך למידה שתוכננו בו הרבה רגעי משוב יבטיח למידה אפקטיבית וזכירה לאורך זמן, אך צוות החוקרים מדגיש שיהיה יותר משמעותי לצייד את הלומדות והלומדים ביכולת הערכה-עצמית. זו תהיה מתנה יותר משמעותית ללומדים כי היא תאפשר להם לזמן לעצמם רגעים של משוב, "לבדוק את עצמם" כדרך חיים ולנווט באופן מושכל את מסע הלמידה שלהם. כך גם לא ניקלע לפרדוקס שמשלה אותנו גם כשאנחנו חושבים שאנחנו לומדים וגם כשאנחנו חושבים שאנחנו לא לומדים. הקישור למחקר הטרי ולסקירה של המחקרים לאורך השנים, בתגובה הראשונה. #effectivelearning #learninganddevelopment #methodica #EffectiveLeadership #למידהאפקטיבית #scienceoflearning