Debbie Oziel’s Post

- גם אנו מתכוננים - גם אנו, SeerT, כחברה מתכוננים לחודש הרמדאן שבפתח.  לכן החלטנו לשתף אתכם בקצת מידע וכמה טיפים יעילים להתנהלות עם העובדים והקולגות שלכם: 1. בואי נתחיל מההתחלה, רמדאן הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית ובו חלה מצוות הצום מזריחה ( 04/05 לפנות בוקר) ועד שקיעה (18/19 בערב). בחודש הזה חלה מצוות הצום, הצדקה והחיבור המשפחתי. 2. חודש הרמדאן השנה יחול ככל הנראה (תלוי בירח) ב-11 במרץ. השנה הזו היא מיוחד במינה מבחינת שעת שבירת הצום, מאחר וישנו שינוי שעון חורף לקיץ באמצע חודש הרמדאן. כלומר, לפי שעון החורף שבירת הצום היא לקראת השעה 18:00 ואילו לפי שעון הקיץ לקראת השעה 19:00. 3. למען הסר ספק, יום העבודה שלנו צפוי להתנהל כרגיל ומקובל ללא כל שינוי מהימים שקדמו לרמדאן. וזה בעצם מה שחשוב, להמשיך בשגרה היומית ללא כל פגיעה הנגרמת בעקבות הצום. למשל אנו ב- SEERT עובדים במשך 8-10 שעות ביממה כמקובל. מבקרים לקוחות במשרדיהם, מתקשרים עם לקוחות אחרים טלפונית, מאתרים טאלנטים לתפקידים מאתגרים עליהם אנו עובדים ועושים פגישות עבודה בזום. 4. תזכרו, הצום הזה הוא לא פשוט, חשוב לגלות הבנה, גמישות בשעות העבודה, לתכנן פגישות בשעות הבוקר בהם הצמים יהיו יותר ערניים. 5. שימו לב, בענייני שתייה ואוכל תתנהגו איך שאתם מתנהגים כרגיל, מובן שלא כולם צמים. אין צורך לא לעשות זאת בסביבת העבודה, פשוט יהיה לא נעים לצמים. 6. אם מתוכנן לכם Happy Hour בתקופה זו, עדיף לקיים אותם לקראת סוף יום העבודה כל שכלל העובדים יוכלו להשתתף. 7. חודש הרמדאן אינו חג. לכן בחודש הזה מקובל לברך את המוסלמים ברמדאן כרים או רמדאן מובארק. 

יש הרבה דוחות סביב עולם הסייבר , הדוח השנתי הרביעי שלנו מצביע על כמה מגמות חשובות שלאו דווקא נוגעות שוב ..לאיזה טכנולוגיה נטמיע בשנה הקרובה או איזה Next gen יהיה לנו השנה . הדוח שלנו מצביע על מגמות עסקיות שקשורות לעולם הסייבר בארגונים והוא יכול לסייע לחברות שמפתחות מוצרים להבין את צרכי הארגונים יותר טוב . נתון אחד מעניין שאנחנו רואים במגמה מתמשכת הוא שהתקציב של הסייבר בארגון הוא כבר לא נגזרת של X אחוזים מה IT אלה נגזרת של תהליכים עסקיים ולעיתים אף מחושב מתוך סך ההכנסות של הארגון , המגמה מצביעה על זה שסייבר הוא מזמן לא הבעיה של ה IT והוא סיכום עסקי , רחב , משמעותי וככה צריך להתייחס אליו . רוצים לקרא עוד נתונים מעניינים , מוזמנים להיכנס ללינק ולקרוא את הדוח . מעוניינים להיפגש ולשוחח יותר לעומק על הדוח , נשמח ! Cyber spend is evolving. 58% of leaders see #cyber becoming integrated with budgets for digital transformation & other initiatives, according to Deloitte’s Global #FutureOfCyber Survey. Explore more insights from the survey. https://deloi.tt/3Y88XdG

כוחו של ה-FOMO 😒 אני נתקל בתופעה קצת מטרידה בזמן האחרון, שאני חייב לשתף אתכם.ן בכל פעם שאני מחפש מועמדים למשרה, יש אוכלוסייה אחת שאני לא פונה אליה האוכלוסייה הזו היא של אנשים שעובדים פחות משנה במקום העבודה שלהם למה אני לא פונה אליהם? יש כמה סיבות 🙄 הראשונה היא, כי אני יודע מה זה אומר לגייס מועמד יש השקעה של זמן, משאבים, ואנשים בתהליך מתוך כבוד למקצוע ולזמן של כולנו, מבחינתי יש אנשים שהם "Untouchables" השנייה היא, כי זה לא נראה טוב בקורות החיים, לקפוץ ממקום למקום כמובן שאני לא מחשיב מקרים חריגים, אלא מדבר באופן כללי אם אני אפנה למישהי שעובדת במקום פחות משנה, כנראה שלא יצא מזה כלום לכן מתוך רצון להיות יעיל ולפנות למועמדים רלוונטיים, אני פשוט לא אפנה 🤷♂️ והנקודה האחרונה היא, שאני לא הייתי מעוניין להחליף עבודה כל כך מהר יש את התקופה של החודשים הראשונים במקום העבודה שלך, שאתה לומד כשמתקרבים לשנה, השטף בעבודה הוא הרבה יותר כיפי וזורם לכן אני מופתע כל פעם מחדש, כשאני פותח משרות פה בלינקדאין ואנשים מגישים קורות חיים כשהם התחילו במקום האחרון ב-2024 אני פשוט לא מבין את זה, אין בזה שום היגיון מקצועי או אישי מבחינתי 🤨 יגדילו המועמדים, שאני פונה אליהם כשהם מחפשים אבל בדיוק סגרו במקום אחר, והתחילו לא מזמן או מתחילים בקרוב כאלו שעוד לא עדכנו את הטייטל שלהם (זה נושא לפוסט אחר כבר) אותם מועמדים, שהתחילו לעבוד בשבועיים האחרונים, מבקשים לקבל פרטים בכנות? לא נתפס מבחינתי. למה לצאת שוב לשוק החיפושים? 🤦♂️ למה לא להסתפק במה שיש כרגע, ולא לפחד מה-FOMO הנורא מכל מה אתם חושבים? לגיטימי להמשיך לחפש אחרי שמצאנו? #כולא_לייק #Jobsearch #recruiting

האם חוזי עוגן כמו השותפות של גוגל עם Holocene מציעים שינוי משמעותי בדינמיקת שוק לכידת הפחמן? טכנולוגיית לכידת פחמן עדיין לא מימשה את הפוטנציאל שלה. למרות ההייפ, הטכנולוגיה יקרה מדי ובפועל מיושמת בהיקף מוגבל. עם זאת, חוזי עוגן כמו השותפות של גוגל עם Holocene מציעים שינוי משמעותי בדינמיקה. עסקה זו, שמטרתה להשיג עלות של 100 דולר לטון של סילוק פחמן דו חמצני, טומנת בחובה פוטנציאל לעצב מחדש את עתיד לכידת הפחמן. נקודות עיקריות שיש לשים לב אליהן: 100 דולר לטון: זה לא המחיר הנוכחי אלא מחיר עתידי צפוי, מותנה בחידושים ושיפורי יעילות לאורך זמן. זיכוי מס 45Q בארה"ב: זיכויים אלה, שמציעים עד $180 לטון, ממלאים תפקיד קריטי בהפיכת לכידת פחמן כדאית כלכלית. הגברת שוק: עסקה זו משפרת את שוק לכידת ואחסון פחמן (CCS) על ידי איתות על אמון בטכנולוגיה. זה עשוי לעודד שחקנים גדולים אחרים ללכת בעקבות התחייבויות דומות. התמקדות בדה-קרבוניזציה: לפי ה-IPCC 90% מהדרך לפליטות אפס נטו מגיעות מהפחתת פליטות, כאשר רק 10% ממניעה. בעוד שסילוק פחמן חשוב, הפוקוס העיקרי חייב להישאר בצמצום פליטות. #carbon #netzero #greentech #decarbonization #ccs #carboncapture

״יש בכם משהו מעצבן… אתם שם ב WIZ״ אמרתי לינון קוסטיקה מייסד-שותף בחברה שהוגדרה "הצומחת ביותר בעולם״. הם מוצלחים מידי הוויז קידס האלו, רק הוקמו לפני 4 שנים וכבר שווים מעל 10 מיליארד דולר! (שזה כמו השווי של תנובה + שטראוס + בזק = ביחד…. ועוד ישאר עודף לפיצה, אבל לא אחת חחח לכל הפיצריות בארץ). במבט מבחוץ זה מרגיש כמו ״הצלחה קלה בין לילה״ ולא רק בשווי - הם רק בקעו מהביצה וכבר על קצב הכנסות של 350 מיליון דולר לשנה - כלומר החבורה הזו מתל אביב, יודעת להביא מיליארד ש״ח לשנה כסף אמיתי מלקוחות אמיתיים כולן חברות ענק מפורצ'ן 500. הצלחה בין לילה? 🤔 אז אחרי שיחת הפודקאסט שעשיתי עם ינון, הנה מה שבאמת מבינים כאשר מסתכלים שם פנימה מאחורי הקלעים: 💫 הצלחה בין לילה… (שלקח 20 שנה לבנות) ינון הכיר את שלושת שותפיו לחברה, ממש במקרה, צעירים פעורים שהושיבו ביחד באוטובוס בדרך לבקו״ם, הם מיד התחברו ומאז הם עברו הכל ביחד ועובדים ביחד כצוות, בצבא, בלימודים, בעבודה ב- ״אדלום״ הסטארטאפ הראשון שהקימו, במיקרוסופט לאחר שקנו אותם ועכשיו wiz. הם כבר יותר מ- 20 שנה מתמחים בנושא הסייבר מכל הכיוונים כתוקפים, כמגנים, כיזמים, בתוך קורפורייט אמריקאי ענק. אז אל תתבלבלו מהכותרות, מה שקיים 4 שנים זו רק הישות המשפטית, השלט על הדלת. כצוות הם עוד רגע חוגגים חתונת הכסף. 👨👨👦👦 צוות חזק שיודע לעבוד ביחד סביבם התגבש לאורך שנים צוות של עשרות אנשים, שיודעים לעבוד ביחד ויש ביניהם יחסי אמון והערכה. מה שזה אומר בתכלס שתמיד ברור מי מקבל החלטה על כל נושא ונורא ברור שיש התחייבות מלאה, לקבל וליישם אותה. מה שמאפשר להם להחליט 1 נכון 2 מהר 3 ולשתף פעולה. 💰 להקשיב ללקוחות וההבדל בין ״רוצה״ לבין ״צריך״. כשהיה להם רעיון ראשוני למוצר, הם הלכו וראיינו מעל 100 לקוחות פוטנציאליים. הם לא שאלו ״מה דעתך על המוצר״ (ברור שאמריקאים יגידו שהם אוהבים) הם בעיקר שאלו ״איזה צוות בחברה אצלכם יעבוד על הכלי הזה?״ וגם ״כמה שווה לכם לשלם על הפתרון?) - שתי שאלות שעושות את ההבדל. 🤔 תרבות שמעודדת להגיד ״אני לא הבנתי״ רז הרצברג, מנהלת צעירה הקשיבה לאותן שיחות  ואמרה ״תכלס אני לא מבינה איזו בעיה גדולה המוצר הזה פותר?״ בעקבות אותה הרמת דגל, החברה עצרה והם למעשה הבינו שהם לא בכיוון…..אז הם החליטו לבנות מוצר אחר ועשו פיבוט לכל החברה. ⚡ הארקה אחד הדברים שהכי מפחידים את ינון, זה שעם הצמיחה המטאורית של החברה, הוא יעוף על עצמו ויתנתק מהשטח, לכן חשוב לו לעשות ״הארקה״ - לשיטתו זה להמשיך לאפיין פיצ׳רים ולעלות כל יום על שיחות עם לקוחות. 📈 חוויית הלקוח מייצרת יתרון תחרותי כששאלתי את ינון מה היתרון במוצר שלהם, הופתעתי שהוא לא דיבר על טכנולוגיית סייבר מתקדמת, אלא שהוא שם דגש על פתרון המאפשר ללקוח להבין את הסביבה שלו לעומק. 🤩 לדעת איך ״טוב מרגיש״  היתרון בניסיון של 20 שנה שאתה יודע ״איך טוב מרגיש״ יש אינטואיציה מאוד טובה למתי זה נכון. כשהיה פרודקט-מרקט-פיט לדוגמא, הם הרגישו אותו. 🤸🏻♀️🧘🏻♂️ לאחוז את המקל משני קצותיו: לעוף למעלה בלי לעוף על עצמך מהתרשמותי זה בעיני הדבר המיוחד בוויז, ראיתי ועבדתי עם הרבה חברות, אבל כזו עוד לא פגשתי,  מצד אחד הם ממש מעצבנים בשאפתנות הלא צנועה, המטרות הגדולות ותחושת המסוגלות שלהם בלתי נתפסת…  מצד שני, בתוך הבית יש להם צניעות מחשבתית, ביקורת עצמית והם מקפידים על אותה ״הארקה״. אז אפשר להמשיך להתעצבן מהוויז קידס המוצלחים האלו, או במקום זה, לפרגן להם, לקחת וליהנות מכמה מהעקרונות האלו. 🙌

חבר: ״אחי אני רוצה לבנות מוצר משלי, שיכניס לי כמה אלפי דולרים בחודש, בלי משקיעים, בלי לחץ, לגדול לאט או אפילו להשאר קטן״. אני: ״אתה פורץ פה לדלת פתוחה כפרה, אני מנסה לעשות את זה שנים, זה לא קל״. חבר: ״כן, זה קשה ממש״ אני עושה שיחות כאלה הרבה לאחרונה. הרבה בילדרים (יזמים ומנהלי מוצר) רוצים לקחת את הידע שלהם ולבנות משהו רגוע בשליטה 100% שלהם. והסנטימנט הזה רק הולך וגובר. אבל זה לא קל, במיוחד לא בישראל היקרה, וגם אם היינו בורחים לבאלי וחותכים את ההוצאות שלנו ב80% גם אז למצוא את המוצר הנכון לבנות בבוטסטראפ היה קשה מנשוא (שאלו את כל ה-solopreneurs בטויטר אם אתם לא מאמינים לי). אז החלטתי להרים את הכפפה ולהרים מפגש נוסף על בוטסטראפ ב5.12 בבוקר בגוגל קמפוס בתל אביב, בשותפות עם קהילת Indie TLV שאני כל כך אוהב. בפאנל ישבו בוטסטראפרים עם עשרות שנים של נסיון והצלחות בתחום: - ליאור וילצ'ינסקי (Lior Wilczynski), מייסדת שותפה ומנכלית של morning by Green Invoice - ליאור פוזין (Lior Pozin), מייסד ומנכל AutoDS - Automatic Dropshipping Tools שנרכשו ע״י Fiverr - יובל חיימוב (Yuval Haimov), מייסד ומנכל של ClickCease שנרכשו ע״י CHEQ - דניאל ביטון (Danielle Biton), מייסדת ומנכלית של E.D.I Energy ונשוחח על כל האתגרים שהם חוו לאורך השנים ועל הטקטיקות שעזרו להם להתגבר עליהם. יהיה כיף :) בואו! להרשמה לאירוע: https://lu.ma/cortur99 (דורשת אישור מהמארגנים). ד״א - אם אתם לא יכולים להגיע לאירוע הזה אבל לא בא לכם לפספס את האירועים האחרים שלי מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלי (רק אירועים): http://eepurl.com/h9pO2z.

ידעתם שאנחנו כבר שנים שותים קפה ישן? ** רוב הקפה שאנחנו שותים בבתי קפה או במשרדים, ו״נטחן טרי״, נטחן מפולים שעושים מסע מדרום אמריקה, לבתי קלייה באירופה, ומשם להפצה. אנחנו טוחנים (ושותים אותם) חודשים רבים אחרי שנקלו. ** התהליך הזה אחראי לכ-70% מהמחיר הסופי של הקפה - ורובו מגיע דווקא מהשינוע לבתי הקלייה באירופה. השוס האמיתי הוא שלקפה טרי (שנקלה הרגע ונטחן הרגע) יש טעם אחר מלקפה ישן - הטעם שלו עשיר, מיוחד וטבעי. אני הופתעתי מאד כשטעמתי קפה חדש בפעם הראשונה ** כמובן שגם הסביבה לא מתה על זה שכל ספל קפה שאנחנו שותים עשה טיול מסביב לעולם לפני שהגיע אלינו. לכן המכונה שהחבר׳ה המעולים של ansā, פיתחו, שמשתמשת במצלמה ובאינטלגנציה מלאכותית כדי להתאים לכל פול קפה גל מיקרוגל שיקלה אותו בדיוק בדרגה שמתאימה לרמת הבשלות שלו (מה שלא היה אפשרי מעולם קודם לכן), גם מאפשרת לשתות קפה טרי באמת - שנקלה במעמד ההגשה (במשרד או בבית קפה), גם חוסכת המון פליטת גז חממה, וגם מוזילה את העלויות משמעותית. ** יותר ויותר משרדים בניו-יורק מתקינים את מכונת הקלייה החדשה של אנזה. אם יש לכם צוות בניו-יורק, שלחו אותם לאירוע טעימות הקפה שאנזה עושים בחנות שלהם בברודווי בשבוע הבא, שיטעמו בעצמם פעם אחת קפה חדש. זו הזדמנות להביא לעובדים חידוש במשאב המשרדי שהכי חשוב להם - הקפה.

אז עכשיו אחרי חודש וקצת שאני במיקרוסופט נהנה מכל רגע, לומד המון דברים חדשים, מכיר תרבות חדשה (וקצת מוכרת) ומוקף אנשים חכמים ומעולים, ואחרי שנים בתעשייה שמתוכן כמעט 6 שנים בחברה מעולה אחרת (וויקס), אני מרשה לעצמי קצת לחלוק מהנסיון שלי עבור אלה שנמצאים כרגע בדילמות, כי אם אצליח לעזור אפילו למישהו או מישהי אחת, עשיתי את שלי. אז ככה... 1️⃣ תמיד, אבל **תמיד**, תהיו נחמדים לאחרים. זה כלל שנכון לדעתי לחיים, אבל זה לא מובן מאליו ולא כולם כאלה - תבדלו את עצמכם מאחרים בכך שתהיו פשוט נחמדים, נגישים ואדיבים. גם כי זה יחזור אליכם, אבל בעיקר כי ככה אנחנו אמורים להיות. 🥰 2️⃣ תבואו לתפקיד שלכם עם תשוקה. עוד לא נתקלתי במהנדס/ת שהצליחו בתפקיד בלי חשק ובלי תשוקה למקצוע. זה פשוט לא עובד ככה. 💋💓 3️⃣ תהיו רציניים בעבודה, אבל קלילים עם הקולגות - האווירה בצוות חשובה מאוד, ואתם הולכים להיות יחד חלק ניכר מהיום שלכם. צוות שרק עובד ולא קצת צוחק או עושה פעילויות גיבוש מעבר למשימות היומיומיות פשוט יעבוד פחות טוב מצוות שיודע להנות בזמן העבודה יחד. 🤡 4️⃣ מנהלים ומנהלות - דעו לתת פידבק בונה ומצמיח בזמן לפני שזה מאוחר מדי, ולקבל פידבק בונה חזרה מהעובדים שלכם. מנהל לא נגיש או "מפחיד" פשוט יגרום לצוות שלו לא לתת לו פידבק בונה, מה שיגרום לשחיקה מהירה יותר, והתפרקות בסופו של דבר. כולנו רוצים להשתפר, אז יאללה בואו נשתפר יחד. 🤛🏼🤜🏼 5️⃣ לסיום סיומת - חשוב שתעבדו במקום שעושה לכם טוב ושאתם מאמינים במוצר ובחברה. כבר היו מקומות בעבר שהסכמתי לחתום בהם בגלל התנאים / שכר, אבל בדיעבד זו היתה טעות שגם גרמה לי לבזבז זמן יקר, וגם יצרה תסכול גדול. גם בוויקס וגם עכשיו במיקרוסופט, בחרתי לא לפי התנאים, אלא לפי התשוקה לחברה ולמוצר, וזה התבטא בסוף בתקופה הכי פורה שלי גם מקצועית וגם מוראלית. כמו שלא תקנו בית במקום שלא בא לכם לגור רק כי יש לו אחלה מרפסת, ככה לא תבחרו מקום רק בגלל שהוא נותן לכם משכורת קצת יותר גבוהה ממה שאתם מקבלים עכשיו. 💸 יש לי עוד כמה נושאים בקנה בנושא של קריירה, אז אם תרצו לשמוע אשמח אם תוכלו להגיד לי בתגובות. ✌🏻 **בתמונה:** ליטרלי חלונות של מיקרוסופט (ראיתם מה עשיתי שם? 🥁) #קריירה #מיקרוסופט #פיתוחאישי

שני הסנט שלי בתגובה לאלון מאסק #משא #משאביאנוש #איזון : עוד בשנת 2020 מצאתי שיש צורך בניהול נכון כי אכן מתקיימים תנאים מסוימים בהם עבודה מרחוק יכולה להיות פחות יעילה (ואפשר לתת עליהם מענה, אך כל זה לפוסט אחר) עם זאת, כאשר היא מנוהלת נכון ונשמר איזון בין שני העולמות אפשר לחוות הצלחה וצמיחה. המודל ההיברידי מאפשר איזון בין שיתוף פעולה פרונטלי לבין אוטונומיה בעבודה מרחוק, ומביא את היתרונות הללו. מה נכון? אין תשובה אחת. לכל ארגון מתאים מודל אחר וכן, יש כאלה שלא מתאים להם המודל היברידי או רימוט. עם זאת יש יתרונות מסוימים שכדאי לקחת בחשבון ואותם אציג כאן. 💬 תקשורת ברורה: צוותים היברידיים נהנים מהגמישות של כלים לעבודה מרחוק ומאידך, שומרים על קשר אישי לפגישות שיתוף פעולה מעמיקות. 🤝 שיתוף פעולה: המודל ההיברידי מעודד את הצוותים להיפגש פיזית לישיבות סיעור מוחות, אך גם מאפשר להם זמן עבודה מרחוק ללא הפרעות. 🎯 מיקוד בתוצאות: במקום לשים דגש על שעות עבודה, המודל ההיברידי מקדם תפוקה ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. 💡 תמיכה ברווחה האישית: עבודה היברידית מאפשרת לעובדים לבחור מתי לעבוד במשרד ומתי מרחוק, מה שמקדם גמישות ורווחה. הכנסת עבודה היברידית ושמירה עליה היא כבר לא רק טרנד – היום, מדובר באסטרטגיה לשימור טאלנט ולהגברת ביצועים ארגוניים. מה אתם /ח חושבים /ות? מחר אעלה פוסט באנגלית שמדבר על שיטות לייעל את הניהול מרחוק על סמך מה שמצאתי

עוד שבוע זה מתחיל, ואנו מתרגשים! קרוב ל 200 נרשמו כבר, 40% מהם חקלאים, 15% חוקרים ! אנו, ב RegenIL, המרכז לחקלאות מחדשת בישראל, נקיים סדרת וובינרים על ועם אחת הדמויות הותיקות, המוערכות, והמובילות של תחום החקלאות המחדשת בעולם - ג'ון קמפף John Kempf, חקלאי מאוהיו אשר פרץ ופורץ דרכים בתפיסות חקלאיות, מדעיות וטכנולוגיות, בלימוד עצמי ועם עמיתים וחוקרים, בכלי אבחון, בדוגמא אישית, בייעוץ והשפעות בעולם, כולל השפעות על מפיקי סדרת הוובינרים הזו! הפודקסט המפורסם, המלמד, והשווה של ג׳ון: https://lnkd.in/dsEa8Uan עוד על ג׳ון - למטה. המפגש הראשון, ב 28/10, יהיה בעברית, ובו ידברו מפיקי הסדרה שהושפעו ולמדו רבות מקמפף (וחלקם אף פגשו אותו השנה), על דרכם, על דרכו שהשתלבה והשפיעה מאוד על דרכם, על פריצות הדרך שלו, וגם שלהם, לעבר חקלאות שבאמת מצליחה לחדש, לשקם, להבריא, ולהפרות את האדמה, סביבתה, ועובדיה - החקלאים. המפגש השני יתקים באנגלית, ב 31/10, ובו נארח את מי שהפך לנו לחבר חם ויקר, קיש ג'ונסון (Kish Johnson) - מנהל השותפויות הבינלאומיות בחברה של ג׳ון, AEA, שגם עליה נרחיב במהלך הסדרה. את קיש פגשנו לצידו של ג׳ון בכנס Groundswell ביוני האחרון, וחלקנו בכנס נוסף בגרמניה, והוא הפתיע ועשוי להפתיע גם במשדר עם העברית שלו! מסתבר שהוא היה גר כמה שנים בישראל, והוא נושא איתו זכרונות טובים וחמים מהתקופה הזו. במפגש השלישי, שיתקיים ב 4/11, נארח את ג'ון קמפף לראיון ושיחה (באנגלית, כמובן). כל שלושת הוובינרים בסדרה זו ישודרו בשידור חי, משעה 17:00 עד 18:30, וכולם מוזמנים, כבר עכשו וגם במהלך השידורים, להציע שאלות ונושאים. נשמח מאוד שלוובינרים יעלו גם חוקרים, אנשי הממשל, אנשי ארגוני חקלאים ומסחר, וכמובן גם חקלאים רבים (ונרשמו כבר עשרות חקלאים לסדרה!), אז אנא הפיצו ברשתות שלכם. זו באמת הזדמנות נדירה להכיר יותר על מה שקורה בעולם דרך אחד המובילים המובהקים והמוערכים בתחום - והוא ללא שום תואר אקדמי פורמלי - אך עם המון יכולות לימוד יחד עם חוקרים אקדמיים - וידובר גם על כך ועל חשיבות תרומת החקלאים למדע של החקלאות המחדשת. עוד על ג׳ון קמפף: ג'ון קמפף הוא חקלאי בן חקלאים, מעדת האמיש Amish באוהיו (ולכן אינו מפרסם צילומים שלו), איש חזון, יזם, מרצה מבוקש, יועץ למיליוני דונם, מנחה פודקאסט פופולרי, אולי הראשון בתחום בעולם, ומורה בעל שם עולמי בתחום החקלאות המחדשת והביולוגיה. ב-2006, בגיל 21, ג׳ון ייסד את Advancing Eco Agriculture, חברת ייעוץ מובילה המתמחה בתזונת צמחים וביוסטימולנטים, וכיום הוא Chief Vision Officer ויו״ר שלה. ג׳ון מוכר כמשלב ידע מעמיק בפיזיולוגיה של צמחים, תזונה מינרלית ומיקרוביולוגיה של הקרקע, וכמיישם את הידע בדרכים חדשניות המשנות את הדרך בה אנו מגדלים מזון. ג'ון הוכיח שניהול נכון של מערכות חקלאיות יכול להשיג מספר מטרות חשובות במקביל: - שיפור משמעותי ברווחי החקלאים - גידולים עמידים באופן טבעי למזיקים ומחלות, ללא צורך בכימיקלים מזיקים - שיפור בריאות הצרכנים באמצעות מזון עשיר במרכיבים מחזקי חיסון - קיבוע פחמן במהירות ושיפור מחזורי המים בקרקע, תוך התמודדות עם אתגרי שינויי האקלים לינק להרשמה: https://lnkd.in/dT8iBag7 #RegenIL #RegenerativeAgriculture #AgricultureInnovation #AEA #חקלאות Yael Meltzer Gadi Kenny Eric Benmeir Kozakow Ido Aviani, Ph.D. LyOr Rabinowiz Micha Vaadia