Gil Rabinovitz’s Post

אנו שמחים להכריז על פרסומו של קובץ נתונים ממרשם לידות החי של ישראל לשנת 2014 – אשר לצורך פרסומו, נעשה שימוש בשיטות מתקדמות של הגנה על הפרטיות. פרסום משמעותי זה מקדם את נושאי השקיפות במחקרי בריאות הציבור והוא הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ותמנ"ע. בפרסום זה, יישמנו טכנולוגיות מתקדמות להגנה על הפרטיות, ובאופן ספציפי בשיטות של פרטיות דיפרנציאלית. כתוצאה מכך קובץ הנתונים שמפורסם מאזן בצורה מיטבית בין הגנה על פרטיות האמהות והילודים ובין היכולת לבצע ניתוחים סטטיסטיים מהימנים. מאגר לידות החי הוא מאגר חשוב המסייע לניתוח מגמות דמוגרפיות, הערכת מדדי איכות, גיבוש מדיניות וקידום מחקר רפואי. אנו מעודדים חוקרים, קובעי מדיניות ואת הציבור הרחב להתעמק במערך נתונים זה. קישור למאגר: https://lnkd.in/dA3UU4BM שימו לב שלמאגר מצורפים גם קבצי README המכילים מידע חשוב על המתודולוגיה ועל השימוש בקובץ. יש לקרוא אותם היטב לפני השימוש בנתונים. דבר מזה לא היה מתאפשר ללא צוות החוקרים והמומחים המסור שעבד ללא לאות על הפרויקט הזה: Shlomi Hod, רן קנטי, Meytal Avgil Tsadok, PhD וRoy Cohen. אנו רוצים להודות גם למומחים המגוונים שתמכו בפרויקט - פרופ' אורלי מנור, ציונה חקלאי, ד"ר דינה צימרמן ו Barak Shukrun.   We are pleased to announce the release of a privacy-protected dataset from Israel's 2014 national Live Birth Registry. This is a significant step forward in transparency, public health research, and policy development spearheaded by researchers from Boston University and TIMNA. The Live Birth Registry is pivotal for analyzing demographic trends, evaluating quality indicators, formulating policies, and advancing medical research. We've implemented cutting-edge Privacy Enhancing Technologies (PETs), notably Differential Privacy, resulting in a dataset that balances robust privacy protection for mothers and newborns with the need for statistical utility. We encourage researchers, policymakers, and the general public to delve into this dataset. It provides crucial insights while upholding individual privacy, thereby driving innovation and enhancing understanding in public health and demographic studies. Official repository (Hebrew): https://lnkd.in/dA3UU4BM Unofficial version in English: https://birth.dataset.pub None of this would have been possible without the dedicated team of researchers and experts who worked tirelessly on this project: Shlomi Hod, Ran Canetti, Meytal Avgil Tsadok, PhD and Roy Cohen. We also want to thank the various experts who supported this project with incredible insights – Prof. Orly Manor, Ziona Haklay, Dr. Deena Zimmerman, and Barak Shukrun.   #OpenData #PublicHealth #Israel #BirthData #DifferentialPrivacy Boston University

אנו שמחים להכריז על פרסומו של קובץ נתונים ממרשם לידות החי של ישראל לשנת 2014 – אשר לצורך פרסומו, נעשה שימוש בשיטות מתקדמות של הגנה על הפרטיות. פרסום משמעותי זה מקדם את נושאי השקיפות במחקרי בריאות הציבור והוא הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ותמנ"ע. בפרסום זה, יישמנו טכנולוגיות מתקדמות להגנה על הפרטיות, ובאופן ספציפי בשיטות של פרטיות דיפרנציאלית. כתוצאה מכך קובץ הנתונים שמפורסם מאזן בצורה מיטבית בין הגנה על פרטיות האמהות והילודים ובין היכולת לבצע ניתוחים סטטיסטיים מהימנים. מאגר לידות החי הוא מאגר חשוב המסייע לניתוח מגמות דמוגרפיות, הערכת מדדי איכות, גיבוש מדיניות וקידום מחקר רפואי. אנו מעודדים חוקרים, קובעי מדיניות ואת הציבור הרחב להתעמק במערך נתונים זה. קישור למאגר: https://lnkd.in/dA3UU4BM שימו לב שלמאגר מצורפים גם קבצי README המכילים מידע חשוב על המתודולוגיה ועל השימוש בקובץ. יש לקרוא אותם היטב לפני השימוש בנתונים. דבר מזה לא היה מתאפשר ללא צוות החוקרים והמומחים המסור שעבד ללא לאות על הפרויקט הזה: Shlomi Hod, רן קנטי, Meytal Avgil Tsadok, PhD וRoy Cohen. אנו רוצים להודות גם למומחים המגוונים שתמכו בפרויקט - פרופ' אורלי מנור, ציונה חקלאי, ד"ר דינה צימרמן ו Barak Shukrun.   We are pleased to announce the release of a privacy-protected dataset from Israel's 2014 national Live Birth Registry. This is a significant step forward in transparency, public health research, and policy development spearheaded by researchers from Boston University and TIMNA. The Live Birth Registry is pivotal for analyzing demographic trends, evaluating quality indicators, formulating policies, and advancing medical research. We've implemented cutting-edge Privacy Enhancing Technologies (PETs), notably Differential Privacy, resulting in a dataset that balances robust privacy protection for mothers and newborns with the need for statistical utility. We encourage researchers, policymakers, and the general public to delve into this dataset. It provides crucial insights while upholding individual privacy, thereby driving innovation and enhancing understanding in public health and demographic studies. Official repository (Hebrew): https://lnkd.in/dA3UU4BM Unofficial version in English: https://birth.dataset.pub None of this would have been possible without the dedicated team of researchers and experts who worked tirelessly on this project: Shlomi Hod, Ran Canetti, Meytal Avgil Tsadok, PhD and Roy Cohen. We also want to thank the various experts who supported this project with incredible insights – Prof. Orly Manor, Ziona Haklay, Dr. Deena Zimmerman, and Barak Shukrun.   #OpenData #PublicHealth #Israel #BirthData #DifferentialPrivacy Boston University

הנה פרט שאולי לא הכרתם: ידעתם ששטח אשכול הנגב המזרחי משתרע על כמעט 40% משטח מדינת ישראל? ובתוך השטח העצום הזה מתגוררת רק כ-3.5% מאוכלוסיית המדינה. כדי לגשר על הפער הזה, הושקה תוכנית האב האזורית לנגב המזרחי, שמטרתה לפתח אזורים באמצעות מיקוד בתחומי תעסוקה, תיירות, אנרגיה ירוקה, כלכלת פסולת ותחבורה. צוות היועצים שלנו מלווים את הפרויקט בהיבט הסביבתי-כלכלי במציאת פתרונות איך הפסולת שמגיעה לנגב (רובה ממרכז הארץ) יכולה להפוך למנוע צמיחה כלכלי. איך אנחנו עושים זאת? בוחנים את המצב הקיים – מה הפסולת שנוצרת בנגב ומה מגיע מבחוץ, איך הפסולת מטופלת היום ואיך צפויה להיות מטופלת בעתיד, מה מנועי הצמיחה הכלכליים שניתן להוציא מפסולת, ומה הם מנועי הצמיחה לאיכות חיים טובה יותר, תעסוקה? איזה שיתופי פעולה יכולים לצמוח מתוך הפסולת לטובת המרחב כולו? בתמונה, הצצה מסיור שטח שנועד להעמיק את ההיכרות עם תושבי הסביבה ונציגי המועצות, במטרה להוביל ביחד את הצמיחה תוך הכרות מעמיקה עם הצרכים המקומיים

נפילת משטר אסד – הזהרות צופות פני עתיד - סדרה #1 - כללי לאחר אסון השבעה באוקטובר, השכילה ישראל להביא להחלשה משמעותית של שחקניות הציר האירני באזור. ישראל, שותפותיה ובנות הברית המתונה באזורנו חברו יחד למאמץ ההגנתי שאיפשר לישראל לשלם מחירי-עורף סבירים, ואלו נתנו לה זמן להמשיך במלחמתה כנגד ציר ההתנגדות האיראני. חמאס, וחיזבאללה, הוכו קשות ונוכו מיכולות שהיוו נכסים משמעותיים של ציר ההתנגדות האיראני. במקביל, פגעו ישראל ובנות בריתה בחות'ים בתימן, במיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובאיראן עצמה, מפשיטות מהן נכסים אסטרטגיים ומשנות דרמטית את מאזן הכוחות באזור. ישראל המשיכה לפעול בסוריה ובמעברי הגבול בינה לבין שכנותיה, ויירטה משלוחי נשק ויכולות אסטרטגיות בדרכם אל לוחמי חיזבאללה. כתוצאה מסך הפעולות של ישראל ושותפותיה בברית האסטרטגית – CENTCOM, ובתמיכת שחקניות נוספות - הוחלשה משמעותית החולייה הסורית-חיזבאללאית-אירנית של ציר ההתנגדות, ובעוד רוסיה ששימשה כפטרון - עסוקה באוקראינה - קרסה יכולת ההגנה ההדדית של חוליה זו אל מול צונאמי של לוחמי גרילה מארגוני מורדים שונים שהמתינו לישראל שתסיים את העבודה ותפשיט את חיזבאללה, תומך אסאד מיכולותיו. במהלך מתואם אך מפתיע – פשטו המורדים מצפון ומדרום והפילו את משטר אסאד תוך ימים. בסוריה - לא נתקלו קבוצות המורדים בהתנגדות צבאית משמעותית, ואילו הציבור ברובו - שבע-סבל ממשטרו של רוצח ההמונים -שמח בהצלחתם. חיילי צבא סוריה הנאמנים לאסד - פשטו מדים, ערקו או ברחו. כתוצאה - סוריה איננה עוד, היא שבורה לחלקים. סוריה אינה עוד מדינה אלא אזור טריטוריאלי בו שולטות קבוצות חמושות בעלות אידיאולוגיות שונות, אינטרסים שונים ומבנים שונים. ארגוני המורדים הסורים אינם מיקשה אחת והסיכוי שיקימו גוף מדיני אחוד וריכוזי – נמוך. הם נתמכים על ידי פטרונים שונים, משרתים אידיאולוגיות ואינטרסים שונים, אך חברו סביב אינטרס משותף להפיל את משטר אסאד בסוריה. כתוצאה - המצב הנוכחי בסוריה – כאוטי, ואין לדעת מה צופן לה העתיד. הצלחתם המהירה של המורדים מעוררת השראה אצל ארגונים חמושים רבים באזור. בירדן, מצריים, באמירויות, בסעודיה, ברש"פ, בישראל ובמקומות אחרים – מתאחדים ארגוני טרור חמושים ומסוכנים סביב אידאולוגיות ג'יהאדיסטיות כשמטרתם היא – לאסלם את אזור המזרח התיכון ולאחר מכן - את העולם. הם אמנם חלוקים ביניהם אידאולוגית, דתית ולאומית אך - כפי שכבר הוכח - עלולים להתאחד לכוח-מחץ סביב מטרה משותפת או אינטרס משותף. כך, לדוגמא, חברו האינטרסים של הג'יהאד השיעי של איראן עם האידיאולוגיה של חמאס הסונים, או אינטרסים הכורדיים עם אלו של ארגונים נתמכי-טורקיה. יש מספר תסריטי אימה שיש לדון עליהם ולהתכונן אליהם * איראן וציר ההתנגדות - לאן? * סוריה והארגונים השולטים בה - מה עתידה? * הנשק המתקדם והלא-קונבנציונלי של צבא אסד - מי עלול לנצלו לרעה? * מידע מודיעיני סורי על מנהיגים ומדינות - לאילו ידיים יגיע ומה עתידו? * עתידן של מדינות האזור ומי הבאות בתור? * התמודדות מדינות לאום וצבאות סדירים עם צונאמי של לוחמי גרילה כרבים וטובים ממני – גם אני לא צפיתי את נפילת משטר אסד כתוצאה מהפגיעה המשמעותית בנכסי ציר ההתנגדות האיראני. העליתי כאן נושאים קריטיים – אך אני מוטרדת בעיקר ממה שלא עולה על דעתי, התסריטים שאינני מצליחה לדמיין.  #MIDDLEEAST #HOMELANDSECURITY #SYRIA #MENA

הדיווחים על משא ומתן בין גוגל ל-WIZ בסכום של 23 מיליארד דולר מסעירים את ההייטק הישראלי. עסקה בסדר גודל כזה מעלה שאלות רבות, במיוחד בתחום המיסוי. אמש התראיינתי בכאן 11 על מנת להסביר את היבטי המיסוי של עסקה פוטנציאלית שכזו. רווח הון ממכירת מניות בחברות אמריקאיות פטור ממס בארה"ב עבור מי שאינו us person תושב מס בארה"ב. לכן, כשמדובר בתושבי ישראל שמוכרים מניות בחברות אמריקאיות, המס ישולם בישראל ולא בארה"ב. במקרה של עסקת וויז, אם אכן תצא לפועל, ההערכה היא שקופת המדינה עשויה לקבל כ-3 מיליארד דולר ממיסים. זהו סכום משמעותי שיכול להשפיע לטובה על תקציב המדינה. חשוב לציין שמדובר בהערכות ראשוניות בלבד, והכל תלוי כמובן בפרטי העסקה הסופיים, אם וכאשר תתממש. S. Horowitz & Co. לכתבה המלאה: https://lnkd.in/dUQVcB6R

סיום תואר שני בפיתוח ויישום תרופתי (מדעי הרגולציה) ביום רביעי, 7 באוגוסט, התכנסו הסטודנטים.יות בתואר השני, מאסטר ב'פיתוח ויישום תרופתי' כדי להציג את עבודת פרויקט הסיום שלהם. המצגות היו עדות להכשרה הקפדנית והשראה לחדשנות שמאפיינות את התוכנית שלנו. כל פרויקט התמחות הדגיש רעיונות פורצי דרך בקידום פיתוח מוצרים רפואיים והרגולציה שלהם. הסטודנטים.יות הפגינו רמה גבוהה של מקצועיות, תוך העברת תכנים באופן ברור ומדויק. הדיונים שנערכו לאחר כל מצגת הדגישו את עומק ההבנה והחשיבה הביקורתית שפיתחו לאורך הלימודים. אנחנו גאים מאוד בכל אחד מהסטודנטים.יות על הישגיהם המרשימים, ומאחלים להם הצלחה בהמשך דרכם המקצועית. עבודתם הקשה הציבה רף גבוה לסטודנטים המסיימים שנה א' ולמחזור הסטודנטים הבא שנרשמים, בימים אלה, לתכנית. תודה גדולה למרצים ולמרצות בתוכנית, שהם מומחים בולטים בתחומם בתעשייה המקומית והעולמית, המביאים ניסיון עשיר ומחברים את האקדמיה לחשיבה רגולטורית. אפשר ללמוד עוד על התוכנית כאן >> https://lnkd.in/dVZ7mxhG להתראות בשנה הבאה ד״ר מיכל רול ופרופ׳ נועם שומרון - מנהלי התוכנית [email protected] [email protected]

כתבו עלינו במוסף מעריב. אריק נאמן סמנכ"ל מכירות בחברת ג'ינרג'י בראיון מרתק על תחום הטעינה החשמלית בישראל. ג'ינרג'י זכתה כבר בשבעה בתוך אחד עשר מכרזי חשמול חניוני אוטובוסים שפרסמה חברת נתיבי איילון עבור משרד התחבורה, שהראשון שבהם הוקם ופועל באשדוד בחניון של מרכז ביג. "לאור המחסור בתשתיות טעינה לרכב פרטי, מה שמאט את קצב רכישת החשמליות, יש פה פתרון שכבר קיים בעצם מול העיניים שלנו. החניונים שמאפשרים את מהפכת החשמול של התחבורה הציבורית יכולים לתת דחיפה גדולה גם לחשמול צי הרכב הפרטי וכמעט בלי השקעה". "בהתחלה העמדות היו בקצב של 90 קילוואט, אבל הצלחנו לשכנע שעדיף לעבור ל-180 קילוואט, שהפך לתקן. מצד אחד, עוצמה גדולה יותר מחייבת עמדות טעינה עם קירור נוזלי כדי לטפל בחום הרב שיוצרת עמדת טעינה אולטרה מהירה. מצד שני, 180 קילוואט מאפשר לקצר משמעותית את זמני הטעינה, להשתמש בכל שקע לטעינת שלושה ארבעה אוטובוסים בכל לילה, ולחסוך במספר העמדות ובגודל החניון". סוף ציטוט: אריק נאמן, סמנכ"ל מכירות ג'ינרג'י. מוסף מעריב 19.4.2024 כתב: אודי עציון

מכללת עזריאלי שמחה להזמין אתכם לכנס אקדמיה-תעשייה השנתי הראשון בנושא טריבולוגיה וביוטריבולוגיה, בהובלת פרופ' היתם קאסם, דיקן בית הספר להנדסה.   הכנס יעסוק בתחום מרתק ואולי פחות מוכר-טריבולוגיה, שהוא למעשה המפתח לאיכות ויעילות של מוצרים, מכשירים ומכונות. רבים מאנשי התעשייה נתקלים בבעיות שניתן לפתור באמצעות טריבולוגיה, גם מבלי לדעת זאת. בכנס, תוכלו ללמוד איך תחום זה מלווה אתכם בכל שלב בפיתוח מוצר ובייצור תעשייתי.   הצטרפו אלינו לחנוכת מרכז הטריבולוגיה החדש במכללת עזריאלי, לפגוש מומחים מהתחום, לשמוע על חידושים פורצי דרך וליצור שיתופי פעולה שיכולים להצעיד אתכם קדימה.   בהשתתפות דוברים מובילים מהתעשייה והאקדמיה בארץ ובעולם.   📅 שלישי | 29.10.2024 | 9:00-16:00 📍 מכללת עזריאלי 🔗 לפרטים נוספים והרשמה:  https://tribology.co.il                

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מנהלת תקומה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בשיתוף #רשות_החדשנות מזמינים חברות הייטק להרחיב את פעילותן לאזורי הנגב, הגליל ואזורים מרוחקים במסגרת תוכנית "הזנק להייטק". כחלק מתכנית “הזנק להייטק” הושק קול קורא לחברות טכנולוגיה ישראליות המעוניינות לקלוט עובדים מהנגב, הגליל ומאזורים מרוחקים באמצעות פתיחת שלוחות חדשות באזורים אלה במטרה להכשיר מעשית עובדים ללא ניסיון בעזרת עובדים מנוסים, שילוו את העובדים החדשים במודל של הכשרה תוך כדי עבודה. התוכנית נועדה לקדם פיתוח אזורי, לצמצם פערים ולהעניק שוויון הזדמנויות לתושבי הפריפריה, תוך עידוד צמיחה כלכלית. מועד אחרון להגשת בקשות: 29 בספטמבר 2024 להודעה המלאה לעיתונות: https://lnkd.in/d-JQa7Au לקול הקורא: https://lnkd.in/dGzrG-5s במקביל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה השיקה תכנית שנועדה לסיוע בהקמה והעתקת פעילות עתירת ידע בשכר גבוה לעסקים בענפי התעשייה וההייטק באזורי עדיפות לאומית וירושלים. החברות עשויות לזכות במענק של עד 30% מעלות שכר העובדים החדשים. הסיוע כולל השתתפות של עד 30% מעלות שכר העובדים כשהקול הקורא פתוח להגשות עד ליום 16 ספטמבר 2024.

הפרדוקס של להיות סולידי כדי להיות גמיש. פוסט שלישי בסדרה. או: איך סיכמתי שיחה עם מנלוניאני בשלוש מילים. העיקרון הראשון ב-SOLID הוא עיקרון האחריות הבודדת. במלים אחרות, צריכה להיות סיבה אחת, ורק אחת, כדי לשנות מחלקה (class). גם בהקשר הארגוני, צריכה להיות סיבה אחת, ורק אחת, כדי לשנות צוות. ו... כאן נתקעתי. כתבתי ושכתבתי וכתבתי ושכתבתי, ולא מצאתי איך עיקרון האחריות הבודדת בא לביטוי בארכיטקטורה הארגונית. הסיבה המרכזית היא שתוכנה לא חושבת בעצמה, אנשים מחליטים בשבילה (מבלי להיכנס לשאלות של בינה מלאכותית). ובצוות פיתוח תוכנה אנחנו רוצים אנשים חושבים. אז חיפשתי איך זה בא לביטוי בארגונים מצליחים ופורצי דרך בארכיטקטורה ארגונית. התחלתי בשניים: Buurzorg ו-Menlo Innovations. באתר של Menlo מצאתי צ׳אט ליצור קשר עם חבר צוות. אז שאלתי: איך עיקרון האחריות הבודדת בא לביטוי בעבודה כמנלוניאן? ו... הם ענו! דן רומאן, מנלוניאני בכיר, ענה בפירוט, ואני משתף כמה תובנות מהשיחה באימייל: - ההגיון, לפי עיקרון האחריות הבודדת, הוא שנצפה שלכל צוות או אינדיווידואל ב-Menlo Innovations תהיה אחריות אחת. אבל זה לא המקרה. - במקום זה, מנלו בנויה באופן שמעודד לתלות-הדדית ולריבוי אחריות. הפוך מעיקרון האחריות הבודדת. - ככל שמנלוניאני מנוסה יותר, יש ציפיה שיתרום לפרויקט שהוא משוייך אליו, וגם לפרויקטים אחרים. ולהשקיע גם בהתפתחות של מנלוניאנים בצוות שהוא לא עובד איתם ביום יום - משתדלים שלכל אחד יהיה תפקיד אחד מרכזי בכל רגע נתון. למשל, מפתח, תומך איכות, אנתרופולוג טכנולוגי, מנהל פרויקט. - וגם מעודדים אנשים להתנסות במגוון תפקידים בפרויקטים שונים. דן מקשר את זה לחוק קונווי (הסבר באחד הפוסטים הקרובים): אם עיקרון האחריות הבודדת היה תקף לצוותים, אזי היינו רואים כמעט הפוך ממה שקואה בפועל. מכאן אני מגיע לשתי מסקנות לגבי עיקרון האחריות הבודדת בצוותי פיתוח: 1. יש ליצור מדיניות ברורה ושקופה. במנלו זה כולל, למשל: העבודה מתבצעת בזוגות (פיירינג); יש להעדיף לקחת תפקיד אחד בפרוייקט; מומלץ לגוון בתפקידים; ככל שאתה בכיר יותר, אתה מצופה לעזור יותר גם מחוץ לפרוייקט שלך. זה מקביל לקביעת מדיניות בקאנבאן, ל-Definition of Done בסקראם, או Shared Understanding ב-XP. 2. כמו בכל המסגרות האג׳יליות האלה, ככל שקבלת ההחלטות מתקבלת בתוך הצוות, ובהתאם למדיניות שסוכמה ושמתעדכנת כל העת, כך תיווצר יותר התארגנות עצמית. או במילים אחרות: את עיקרון האחריות הבודדת בצוותי פיתוח מוצר אפשר לסכם ב-3 המילים המוכרות: Ask The Team שאל את הצוות! #agile #SOLID #patterns #fractals #testability #design #organizationalChange https://dr-agile.com לינק לפוסט הראשון: https://lnkd.in/d7n--HDe