הלוואי שנשים היו מנהלות את העולם
המילים היחידות שחשובות השנה לקראת יום האישה - מילים ואומנות של Shoshke Engelmayer (שושקה) 🎗️🎗️🎗️🖤🖤🖤 רציתי לצייר גלויה ליום האישה. וחיפשתי בין הגלויות היומיות, את הנשים. ציירתי את יפה אדר משתחררת מהשבי על קלנועית, מוקפת נשים מחוללות ופרחים מחייכים. ציירתי את אגם ברגר מנגנת בכינור לחטופים, את שירי של הג'ינג'ים חוזרת בסירת מפרש, את נעמה לוי מאירת פנים, את כרמל גת מלמדת שיעור יוגה לחטופים, ציירתי את עמית הפרמדיקית של המלאכים. ציירתי את נועה ארגמני חוזרת על טוסטוס אל ההורים, את רומי גונן חוזרת מהשבי אל העצלנים, את רימון מחכה ליגב שיחזור מהשבי עם הכלבים והחתולים, את עדן ירושלמי דוהרת בתל אביב על וספה, את גלי טרשצ'ננסקי רצה לחיבוק אל אמא ראומה ופיקאצ'ו, את מיאה שחזרה מהשבי עם בלה הכלבה, את אמה ויולי התאומות, את אביגייל הקטנה יורדת מהמסוק לשדה פרחים, את נוגה פרידמן והמבשרים, את ענבר היימן מרססת גראפיטי ורוד, את ויויאן סילבר עושה שלום במרומים. ציירתי את נוגה גבע שכתבה על חוויית המפונים, את גלית פז עם הדמעות במטבח וציפורים בגינה, את מיכל שכטר מחבקת את אמא שלה בקיבוץ, את אפרת מחבקת את החטופים, את מירי ניר חולמת על פחד ויאוש, את נ. מנשקת את אהוב ליבה החטוף, את א. והחלזונות, מהיחידה לאיתור נעדרים, את מרי פופינס בעזה משחררת את החטופים. ציירתי את הדר פרבר שכתבה על שבלול קינמון עם חטוף, את אורטל שכתבה על פרחים צהובים בכיכר החטופים, את נטע עצמון שכתבה על פנקייק ותפוזים בזמן מלחמה, את אביבה פולד משקה פרחים בגינה, את אורון המאירי מקיבוץ רעים, את נעמה כספי ציפורים וטילים. ועוד נשים, גיבורות ומופלאות. ורק שיחזרו כל החטופות. שנמשיך לעשות הכל עד שישובו כולן. הלוואי שנשים, לא גברים לוחמניים, היו מנהיגות את העולם.