מהפכת כוח העם
מהפכת כוח העם, הידועה גם בתור מהפכת EDSA או מהפכת פברואר, הייתה סדרה של הפגנות המוניות בפיליפינים, בעיקר במנילה, מה-22 בפברואר עד 25, 1986. היה זה המשך להתנגדות אזרחית נגד אלימות המשטר והונאת בחירות. המהפכה הלא אלימה הובילה לעזיבתו של פרדיננד מרקוס, לסיומה של דיקטטורה בת 20 שנים שהנהיג ולהשבת הדמוקרטיה בפיליפינים.
המהפכה מכונה גם "המהפכה הצהובה" בשל נוכחותם של סרטים צהובים במהלך הפגנות (בהתייחסות לשיר של טוני אורלנדו) כסמל למחאה בעקבות התנקשות בסנאטור הפיליפיני בניגנו אקינו הבן באוגוסט 1983 עם שובו לפיליפינים מהגלות.
רוב ההפגנות התקיימו בקטע ארוך של שדרת Epifanio de los Santos, הידועה יותר בראשי התיבות שלה EDSA, במנילה בין ה-22 ל-25 בפברואר 1986. בהפגנות השתתפו מעל שני מיליון אזרחים פיליפינים, כמו גם קבוצות פוליטיות, צבאיות, וקבוצות דתיות בראשות הקרדינל חיימה סין, הארכיבישוף של מנילה, יחד עם ועידת הבישופים הקתולים של נשיא הפיליפינים הקרדינל ריקרדו וידאל, הארכיבישוף של סבו.
ההפגנות, שתודלקו על ידי ההתנגדות והאופוזיציה לאחר שנים של ממשל של הנשיא מרקוס ומקורביו, הסתיימו בכך שהשליט, משפחתו וחלק מתומכיהם ברחו לגלות בהוואי; ואלמנתו של נינוי אקינו, קורסון אקינו התמנתה כנשיאה האחד-עשר של הפיליפינים.
