לדלג לתוכן

אייטנה בונמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייטנה בונמטי
Aitana Bonmatí Conca
מידע אישי
לידה 18 בינואר 1998 (בת 26)
Sant Pere de Ribes, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.62
עמדה קשר
מועדוני נוער
2009-2005
2012-2010
2014-2012
סי די ריבס
סי אף קובלס
ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2016-2014
2016–
ברצלונה ב'
ברצלונה
0 (0)
181 (61)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2017- נבחרת ספרד בכדורגל נשים ספרד 62 (23)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-28 בנובמבר 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-28 בפברואר 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייטנה בונמטי קונקהקטלאנית: Aitana Bonmatí Conca; נולדה ב-18 בינואר 1998) היא שחקנית כדורגל ספרדייה (קטלונית) המשחקת בעמדת הקשר בקבוצת ברצלונה. בונמטי זכתה עם נבחרתה בגביע העולם בכדורגל נשים ועם ברצלונה 3 פעמים בליגת האלופות, 5 פעמים באליפות ספרד, 6 פעמים בגביע המלכה. כמו כן זכתה בתארים אישים רבים נוספים. בשנת 2023 זכתה בפרס כדורגלנית השנה של אופ״א,כדורגלנית השנה של פיפ״א ובפרס כדור הזהב לנשים. בשנת 2024 זכתה בפרס אשת השנה בספורט של לאוריוס והייתה לכדורגלנית הראשונה שזוכה בתואר. בשנת 2024 זכתה בפרס כדור הזהב לנשים. [1]

נעורייה ותחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונמטי נולדה בסנט פרה דה ריבס, בקטלוניה, והחלה לשחק כדורגל בגיל 7 במועדון המקומי לבנים סי די ריבס. בגיל 14 לאור החוקים בספרד כשלא יכלה לשחק עוד עם בנים, חתמה בקבוצת הנשים של ברצלונה בלה מאסיה (אקדמיית הכדורגל של ברצלונה).[2]

ברצלונה (2016-)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונמטי ערכה את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ב-18 ביוני 2016 במשחק הגביע מול ריאל סוסיאדד ואף בישלה שער במהלך המשחק.

עונת 2018–2019 נחשבת לעונת הפריצה שלה, במהלכה היא שחקה באופן סדיר בקבוצה במשחקיה בליגה. במהלך העונה אף שחקה בגמר ליגת האלופות הראשון שלה בהפסד 1–4 לליון.

ב-2019 חתמה על הארכת חוזה בברצלונה עד 2022 למרות התעניינות מבאיירן מינכן.[3]

ב-2020 נבחרה כשחקנית השנה הקטלונית וכן זכתה בגביע המלכה עם ברצלונה לאחר שכבשה שער במהלך הגמר ונבחרה למצטיינת במשחק.

ב-16 במאי 2021 השתתפה בגמר ליגת האלופות השני שלה בקריירה מול קבוצת צ׳לסי האנגלית, במהלך המשחק היא כבשה את השער השלישי בדקה ה-21 מבישול של אלכסיה פוטאייס. המשחק נגמר בניצחון 0–4 ובזכייה של ברצלונה בגביע. בונמטי זכתה בתואר השחקנית המצטיינת במשחק הגמר.[4]

ב-3 ביוני 2023 השתתפה בגמר ליגת האלופות הרביעי שלה בקריירה במשחק בו ניצחה ברצלונה את וולפסבורג הגרמנית 3-2 לאחר שהייתה בפיגור 0–2 במחצית. בונמטי בשלה את שער השיוון לפטרי.[5]

ב-17 באוקטובר 2023 פורסם בעיתונות שבונמטי היא הזוכה בכדור הזהב לנשים לשנת 2023 לאחר שזכתה הן בליגת האלופות והן בגביע העולם בכדורגל נשים באותה שנה.[6]

בעונת 2023-24 כבשה בונמטי שערים מכריעים, הן בחצי גמר ליגת האלופות מול קבוצת צ׳לסי האנגלית, והן בניצחון בגמר מול קבוצת ליון הצרפתית, בדרך לזכייה ב-4 תארים קבוצתיים באותה עונה.[7]

ב- 16 בספטמבר 2024 חתמה בונמטי על הארכת חוזה בקבוצת ברצלונה עד 2028.[8]

ב- 28 באוקטובר 2024 זכתה בפרס כדור הזהב לנשים לשנת 2024 [9]

בונמטי זומנה לסגל נבחרת ספרד בכדורגל נשים עד גיל 17. ב-2015 השתתפה באליפות אירופה לנשים עד גיל 17 וזכתה.[10]

בנובמבר 2017 ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת כשנכנסה כמחליפה במוקדמות גביע העולם לנשים 2019 נגד אוסטריה.

באפריל 2019 כבשה את שער הבכורה בנבחרת במשחק ידידות מול אנגליה.

בונמטי זומנה לסגל הנבחרת באליפות אירופה בכדורגל נשים 2022 וכבשה שער בניצחון 1–4 על פינלנד, הנבחרת הודחה ברבע הגמר לזוכה אנגליה.

בונמטי זומנה לסגל הנבחרת לגביע העולם בכדורגל נשים 2023 בו זכתה נבחרתה, היא כבשה שער בשלב הבתים בניצחון מול קוסטה ריקה וכבשה צמד בשלב שמינית הגמר בניצחון 1–5 על נבחרת שווייץ.[11][12]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודלים לחיקוי של אייטנה הם צ׳אבי ואיינייסטה.[13]

בונמטי לומדת לתואר בפעילות גופנית ומדעי הספורט באוניברסיטת רמון לול כהכנה לסיום קריירת הכדורגל שלה.[14]

במרץ 2022 יצא לאור ספר אוטוביוגרפי שלה שנכתב ביחד עם העיתונאי כריסטיאן מרטין.[15]

מועדון עונה ליגה גביע סה״כ
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ברצלונה 2016/2017 ליגת העל הספרדית 12 2 1 1 13 3
2017/2018 15 0 3 0 18 0
2018/2019 27 12 3 0 30 12
2019/2020 20 5 4 2 24 7
2020/2021 31 10 2 0 33 10
2021/2022 16 8 0 0 16 8
2022/2023 20 9 1 2 22 10
2023/2024 24 8 0 0 24 8
סך הכל 165 54 14 5 179 59
בונמטי במדי ברצלונה בהפסד בגמר ליגת האלופות 2019

נבחרת ספרד בכדורגל נשים

נבחרת ספרד בכדורגל נשים עד גיל 19

נבחרת ספרד בכדורגל נשים עד גיל 17

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שחקנית הטורניר בגביע העולם בכדורגל לנשים : 2023
  • כדור הזהב לנשים: 2023, 2024
  • כדורגלנית השנה של אופ"א: 2022/23
  • כדורגלנית השנה של פיפ"א: 2022/23
  • שחקנית השנה של ליגת האלופות: 2022/23, 2023/24
  • נבחרת הטורניר של אליפות אירופה בכדורגל נשים 2022
  • נבחרת העונה של ליגת האלופות לנשים : 2020/21, 2022/23, 2023/24
  • השחקנית המצטיינת בגמר ליגת האלופות לנשים: 2020/21 2023/24

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייטנה בונמטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Manasi Pathak, Aitana Bonmati And Spain Take Home 2024 Laureus World Sports Awards, Forbes (באנגלית)
  2. ^ aitanabonmati, ביוגרפיה, באתר aitanabonmati.weboficial.net
  3. ^ מונדו דפורטיבו, כתבה במונדו דפורטיבו, באתר www.mundodeportivo.com
  4. ^ אופא, השחקנית המצטיינת בגמר ליגת האלופות 2021
  5. ^ UEFA.com, Barcelona 3-2 Wolfsburg: Blaugrana comeback seals second Women's Champions League final win, UEFA.com, ‏2023-06-03 (באנגלית)
  6. ^ Megan Feringa, Spain and Barcelona star set for Ballon d'Or triumph after World Cup glory, The Mirror, ‏2023-10-17 (באנגלית)
  7. ^ שמרה על התואר: בארסה נשים זכתה באלופות, באתר ערוץ הספורט, 25 במאי 2024
  8. ^ Agreement to extend Aitana Bonmatí's contract to 2028, www.fcbarcelona.com (באנגלית)
  9. ^ https://m.one.co.il/Mobile/Article/24-25/3,5,135,0/475946.html?ref=hp
  10. ^ מידע על אליפות העולם לנשים עד גיל 17, באתר הרשמי של אופ"א, 2018
  11. ^ "Spain put five past Switzerland to reach last eight". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-08-17.
  12. ^ לראשונה בתולדותיה: נבחרת ספרד זכתה במונדיאל הנשים, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2023
  13. ^ Aitana Bonmatí: “Empieza a interesar que seamos visibles”, Mundo Deportivo, ‏2018-10-14 (בספרדית)
  14. ^ Europa Press, Aitana Bonmatí: "Siempre quiero llegar más alto de donde estoy", www.europapress.es, ‏2019-11-10
  15. ^ Aitana Bonmatí: Totes unides fem força, amazon.es


נבחרת ספרדגביע העולם בכדורגל נשים 2023 (מקום ראשון)

1 מיסה • 2 בליה • 3 אביירה • 4 פארדס • 5 אנדרס (ק) • 6 בונמטי • 7 גררו • 8 קלדנטיי • 9 גונסאלס • 10 הרמוסו • 11 פוטיאס • 12 ארננאדס • 13 סלון • 14 קודינה • 15 נבארו • 16 פרס • 17 רדונדו • 18 פראיואלו • 19 קרמונה • 20 גאלבס • 21 סורנוסה • 22 דל קסטיו • 23 קול • מאמן: וילדה

ספרדספרד